כדי להבין את המהפכה הנוכחית בטכנולוגיה של אמצעי התקשורת המתאפיינת היום במחשבים ובאינטרנט יש להביט אל העבר. בקורס נקיף אלף שנים ויותר של שינויים טכנולוגיים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים, שהיה להם תפקיד מפתח בצמיחת תקשורת ההמונים; במהלכו נבחן את תולדות הטכנולוגיה והמידע והשפעתם החברתית, לרבות התפתחויות בתחומי הנייר; הדפוס; הטלגרף; הטלפון; הרדיו; הצילום; הטלוויזיה; הפרסום; המחשב; רשת האינטרנט; וכן הטכנולוגיה בהקשר של תהליכים דמוקרטיים.

מוסדות התקשורת
מרצה: ד"ר אילן תמיר

הקורס מוקדש לתקשורת ההמונים כמוסד חברתי, ובמהלכו נעמוד על מאפייניו של מוסד התקשורת, נסקור את יחסי הגומלין בינו לבין החברה ומוסדותיה ואת מנגנוני הפיקוח השונים המופעלים על מוסד התקשורת ובתוכו. נעמוד גם על תהליכי העבודה של ארגוני ובמיוחד על תהליך הבררה (סלקציה), שהוא מרכיב מרכזי בעשייה התקשורתית. כן נבחן את המבנה הבסיסי של ארגוני התקשורת, שמהם מורכב מוסד התקשורת.

לשון, חברה ותקשורת
מרצה: ד"ר מירה משה

הקורס מקנה מושגי יסוד וידע כללי בנושא לשון ושפה ופעילות תקשורתית; זאת באמצעות הצגת מעמדי תקשורת בין-אישית, ניתוח השימוש שנעשה בשפה בהקשרים חברתיים עם ותרבותיים, פענוח שפת גוף וההבדלים בינה לבין שפת המילים, דיון באידיאולוגיה של השפה, מגדר ולשון, ועוד. בשיעורים נשלב לימוד שיטתי של הנושאים מקצועיים ובתכניות תעודה וכן ניתוח של הדגמות טלוויזיוניות אקטואליות.ובפוליטיקה צפייה בסרטים.

מבוא לפרסום
מרצה: דורית צימנד-שיינר

בקורס ייחשפו הסטודנטים אל המרכיבים השונים בתקשורת השיווקית: פרסום, יחסי ציבור, מכירות, מכירה אישית, חסויות, תוכן שיווקי, שיווק ישיר ושיווק מקוון וחברתי. נדון במודלים בסיסיים בתכנון תקשורת שיווקית, וזאת בדגש בתפיסה המודרנית. בהקשר של קידום עסקיים, חברתיים ופוליטיים ופעילותם השיווקית, המצדדים בתפיסה זו מאמינים בשילוב כל מרכיבי התקשורת השיווקית ותיאום ביניהם.

יסודות המבע הקולנועי
מרצים: ד"ר בני בן דוד, אייל בורס

בקורס זה נקנה לסטודנטים מושגי יסוד וידע כללי על אודות דרכי המבע הייחודיים של התמונה, המדיום הקולנועי. בקורס נציג באופן שיטתי את הטכניקות הקולנועיות הבסיסיות שבהם הקולנוע הקשר בין תחבולות קולנועיות ובין משמעות. במסגרת הקורס נעסוק במבנה משתנות של בקומפוזיציה, במיזנסצינה, במסגור וב"שוט" (shot). נעסוק באופנים השונים צלם\משנה את מבנה השוט ואת אופיו, זוויות צילום, תנועת מצלמה ועמדות והזמן המצלמה. כמו כן נעסוק בהיבטים הקשורים לצבע ולשימוש בפילטרים וכן באנלוגיה בין צייר. בהמשך נעסוק בטכניקות שונות של עריכה והאפקט שיש להן על תפיסת המרחב הקולנועי. בסיום הסמסטר הראשון נעסוק במרכיבי פס הקול בקולנוע ובמכלול היחסים סאונד לתמונה.
בסמסטר ב' נרחיב ונפתח נושאים מרכזיים הקשורים לאופן הביטוי הקולנועי, ונעסוק בנושאים סיפור, משחק, ז'אנר, גישות תיאורטיות לניתוח סרטים וסינתזה. בקורס נשלב לימוד שיטתי של הנושאים והדגמתם באמצעות סרטים קצרים, סצנות או סיקוונסים מתוך סרטים באורך מלא.

מבוא לסוציולוגיה
מרצה: ד"ר ריבה זיו

מטרת הקורס היא לימוד מושגי יסוד בתחום הסוציולוגיה ותופעות חברתיות במישור הכללי ובמישור האישי. בקורס נבחן תיאוריות סוציולוגיות מרכזיות )פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית( וכן מושגי יסוד כגון: תרבות, ערכים, נורמות, פיקוח חברתי, סטייה חברתית, חברות, סטטוס ותפקיד, קבוצה, ארגונים ובירוקרטיות.

מושגי יסוד בתרבות המערב
מרצה: ד"ר רון שלייפר

מטרת הקורס היא להציג בקצרה את המושגים החשובים ביותר בתרבות המערב מהתקופה היוונית ועד ימינו – מבחינת המחשבה, היצירה, החשיבה הפוליטית וכן נקודות ציון בתולדותיה של תרבות זו ב 2,500- השנים האחרונות. בתוך כך נסקור שמות ומונחים מרכזיים ונראה את השילוב בין מחשבה, פוליטיקה ויצירה – והשפעתן על אורח החשיבה המערבי עד היום.

פסיכולוגיה חברתית
מרצה: ד"ר ריבה זיו

בקורס זה נעסוק בנושאים המרכזיים הנחוצים להבנת האינטראקציה בין הפרט לחברה, כמו דרכי עיבוד מידע חברתי; הנעה והתנהגות; קונפורמיוּת וצייתנות; רכישת עמדות, שינוי עמדות ושכנוע; התנהגות בקבוצה קטנה; תהליכי קבלת החלטות, לכידות; היווצרות סטריאוטיפים שליליים ודרכים להפגתם.

יסודות הכתיבה האקדמית והדרכה ביבליוגרפית
מרצות: ד"ר אימי לב, אסנת רוט-כהן, אורית ארגמן-פדידא

בקורס נקנה לסטודנטים את יסודות הכתיבה האקדמית ומיומנויות למידה ומחקר. הסטודנטים ילמדו מושגי יסוד הנדרשים למחקר האקדמי לסוגיו ויקבלו כלים הנחוצים להכנת עבודות אקדמיות, כגון: מבנה עבודות אקדמיות, תרגול קריאה ביקורתית של מקורות אקדמיים, חיפוש מקורות אקדמיים, הערכתם ובחירתם, וכן לימוד כללי הציטוט בשיטת .APA

מבוא לסטטיסטיקה
מרצה: ד"ר סבינה ליסיציה
מתרגלות: ערבה אלבז, אסתר וגנר, קרן סרנו

הסטודנטים ילמדו מושגים ומדדים בסיסיים בסטטיסטיקה, וירכשו כלים להבנת מחקרים מדעיים. נעסוק בשיטות ארגון נתונים שנאספו במחקר הסטטיסטי, תיאורם ותמצות שלהם, לרבות בניית לוחות סטטיסטיים, הצגות גרפיות של נתונים, סיכום הנתונים בערכים מרכזיים ובמדדי פיזור וניתוח קשרים סטטיסטיים.

הסקה וניתוח נתונים

מרצות: ד"ר לאה בורובוי, גלית מדר
מתרגלות: ערבה אלבז, אסתר וגנר

בקורס נלמד את יסודות הסטטיסטיקה ההיסקית: אמידה ובדיקה של השערות – וזאת בעזרת פלטי SPSS וחישובים ידניים. הסטודנטים ילמדו מושגים בסיסיים בסטטיסטיקה, קריאת פלטים, כתיבת המסקנות הסטטיסטיות העולות מהם ופירוש פרקי ממצאים.

חברה ופוליטיקה בישראל

מרצה: ד"ר רפי מן

אילו תהליכים עברה החברה הישראלית מאז הקמת המדינה, ומה אפשר ללמוד על יחסי הגומלין בינה לבין המערכת הפוליטית? נעסוק בין היתר בשסעים ובעימותים כמו עולים- ותיקים, עשירים-עניים, אשכנזים-מזרחים, דתיים-חילונים, יהודים-ערבים ועוד. נבחן סוגיות מרכזיות בזירה הסוציו-פוליטית, ובהן התפתחות השיטה הפוליטית הישראלית, חברה וצבא, חקיקה וסוגיות חברתיות, דמוקרטיה ללא חוקה, מהגרי עבודה, שאלות מגדריות, זהות לאומית ורב-תרבותיוּת, תהליכי גלובליזציה, ועוד.
בחלק מהנושאים נעסוק גם בדרך שבה הסוגיות החברתיות משתקפות באמצעי התקשורת בישראל.

יסודות ההפקה באולפן טלוויזיה

מרצים: אבי המי, יוסי רונן, אלי בן-דוד

מטרות הקורס: הכרות עם השפה הטלוויזיונית והקולנועית; הכשרת הסטודנט לעבודה משותפת עם אנשי המדיה הטלויזיונית והקולנועית; פיתוח מיומנויות מעשיות בתחומי הקולנוע והטלוויזיה; הקניית ידע, התנסות והבנה בתהליכי ההפקה והטכנולוגיה ובטרמינולוגיה המקובלת, ברמה שתאפשר לסטודנט ליזום הפקות בתחום התקשורת האלקטרונית ולפקח עליהן.

יסודות הרדיו

מרצה: טל לאור

מפגש ראשון של תלמידי שנה א' בבית הספר לתקשורת עם עולם הרדיו. מטרת הסדנה היא היכרות עם סביבת העבודה ברדיו, התנסות בה והענקת כלים בסיסיים בתפעול אולפן ובעריכה והפקה של תכניות. בסדנה נעסוק בתפקודו של הרדיו, נערוך סקירה קצרה של ההיסטוריה של אמצעִי תקשורת זה, נתאר את התפקידים שבו, ונעסוק במזער בעריכה מוזיקלית, בהפקה, בעריכת תכניות ובתפעול שידור

יסודות העיתונות

מרצים: אודי רבינוביץ',ישראל וולמן

בקורס יכירו הסטודנטים את העולם המקצועי של העיתונות המודפסת והאלקטרונית, לרבות עולם המושגים, המבנה, סביבת העבודה, דרך התפקוד, סוגי הכתיבה, תהליכי העבודה, מערכת היחסים בין כתבים ובין מקורות המידע שלהם, זיהוי בעיות ולחצים ודרכי התמודדות עמם. כן נלמד על זרמים חדשים בעיתונות ועל ההשפעה הנודעת לטכנולוגיות המידע החדישות על עבודת העיתונאי והעיתונות.
התלמידים ירכשו את התשתית הנחוצה להם לקראת התנסות מעמיקה יותר בעיסוקים מעשיים של עבודה עיתונאית לסוגיה במסלולים המקצועיים והסדנאות בבית הספר.

יסודות התקשורת הדיגיטלית

מרצים:  יעל ויה, טל ירון

בשיעורים ירכשו התלמידים כלים ויכירו מושגי יסוד הנדרשים להבנת עולם המדיה החברתית מבוססת המחשב.
לצד הלימוד העיוני נעסוק בשיעורים בלימוד ראשוני של היכולות האינטראקטיביות הטמונות בשימוש בכלים ותוכנות להפקת מוצרי תקשורת מבוססי מחשב. התלמידים יידרשו לכתוב פוסטים בבלוג, להעלות תכנים ליוטיוב, לכתוב ערכים בוִיקיפדיה ועוד.

קורסי חובה שנה ב:

שיטות מחקר כמותיות

מרצה: פרופ' אמיר חצרוני
מתרגלות: אודליה אדלר, אורטל ניצן, נאז קמאלי

בקורס יכירו הסטודנטים את הסגנונות העיקריים של מחקרים כמותיים בתקשורת, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, לרבות ניסוי, שאלונים וסקרים, ניתוח תוכן ומדידות בלתי מתערבות וכן ניתוח-על ( Meta-analysis ). כמו כן, הסטודנטים ילמדו לתכנן מחקר בהיקף מצומצם (כהכנה לפרוסמינרים ולסמינרים). הנושאים שיידונו הם: תיאוריות, שאלות מחקר והשערות, משתנים והגדרתם, סולמות מדידה, דגימה, מהימנות ותוקף, מתאם וסיבתיות, בעיות אתיות במחקר, הטיות בתוצאות והערכת מחקרים.

שיטות מחקר איכותניות

מרצים: מתן אהרוני, עופר גת
מתרגלות: אודליה אדלר, קרן סרנו

בקורס תוצגנה גישות שונות במחקר איכותני, לרבות ראיונות עומק, תצפיות, אתנוגרפיה, קבוצות מיקוד, חקר השיח, ניתוח תוכן איכותני, סיפורי חיים ועוד. התלמידים ירכשו מיומנויות בסיסיות בשימוש בשיטות אלה, וזאת בזיקה להיגיון המחקרי העומד בבסיס המסגרת המושגית שלהן.

תולדות התקשורת בישראל

מרצה: ד"ר רפי מן

בקורס נשרטט את מפת תקשורת ההמונים בישראל בראשית המאה העשרים ואחת, ונזהה את התהליכים המרכזיים שהתרחשו בה מאז הקמת המדינה. בתוך כך נבחן את מוסד התקשורת בישראל ואת הארגונים השונים המרכיבים אותו: תקשורת כתובה ותקשורת משודרת. בין התהליכים המתרחשים בתקשורת ההמונים נמנה ריכוזיות מול ביזור, הצטמקות שוק העיתונות היומית, מותה של העיתונות המפלגתית, צמיחתה של העיתונות הלועזית וגוויעתה, הפמיניזציה של התקשורת, וצמיחת התקשורת המשלימה( כולל רדיו פיראטי).

דיני תקשורת

מרצה: עו"ד ד"ר אמיר לבקוביץ

מהם עקרונות שיטת המשפט הישראלית? וכיצד הם באים לידי ביטוי בהסדרת מערכת התקשורת בישראל? חופש הביטוי ייבחן אל מול אינטרסים אחרים של הציבור ושל הפרט, וההסדרים החוקיים ינותחו ביחס למוסדות תקשורת ההמונים ולעוסקים בתחום. בתוך כך ייסקרו ההסדרים החוקיים המרכזיים וכן הכרעות הפסיקה, חקיקת המשנה ומסמכי המדיניות שבעזרתם עוצבו תחומי העיתונות הכתובה והשידורים לציבור בישראל, דיני לשון הרע, ההגנה על הפרטיות, חופש המידע, ביטחון המדינה וביטחון הציבור, ההגנה על קטינים, המגבלות המוטלות על הסיקור העיתונאי ועל השיח הפוליטי, ועוד. כן תוצגנה בקורס הסכנות המודרניות האורבות לחופש העיתונות, ובראשן "האיום מבית": הצנזורה הפנימית בכלל והצנזורה הכלכלית בפרט.

תקשורת וטכנולוגיה

מרצה: פרופ' יואל כהן

הקשר בין טכנולוגיה (בפרט בתחום התקשורת) לבין מאפיינים תרבותיים וחברתיים שונים הוא הנושא המרכזי שבו יתמקד הקורס; ההנחה שבבסיסו היא כי שינויים טכנולוגיים מופיעים תמיד בהקשר רחב יותר של מערכות חברה ותרבות, ולכן יש לבחון אותם בזיקה לתחומים אחרים.
נעסוק בבחינת ההשפעות ההדדיות המתרחשות לאורך זמן בין טכנולוגיות זמינות לבין אופייה של חברה והתארגנותה החברתית והתרבותית. ההשלכות של יחסים מורכבים אלה תיבחנה ברמת הפרט והחברה, בתקופות שונות ובתרבויות שונות.

פרוסמינר: ניהול תקשורת במצבי משבר

מרצה: ד"ר תמר להב

לתקשורת ההמונים ולתקשורת בין-אישית תפקיד מכריע במתן מידע לציבור בזמן משבר. מוכנות למשבר עתידי אינה מסתכמת אפוא בתכנית מגירה שאפשר לשלוף בפרוץ המשבר, אלא כוללת גם תכנית עבודה מתמשכת ( Crisis communication management ) לניהול המשבר מול התקשורת, המתוכננת ומבוצעת על ידי אנשי יחסי ציבור ודוברים, בשיתוף עם בעלי תפקידים בארגונים. תכנית עבודה מתמשכת עם אנשי התקשורת עשויה להקטין את מספר האבידות ואת הנזק לרכוש ולסביבה – ואף למזער את הדימוי השלילי העלול להיווצר למקום או הארגון שבו התרחש המשבר. בקורס זה ילמדו הסטודנטים נושאים מרכזיים ובהם מהו משבר? מעגל חיים של משבר ואסטרטגיות לניהול משברים, כל זאת תוך כדי הצגת מקרי בוחן.

פרוסמינר: תקשורת ובריאות

מרצה: ד"ר אימי לב

תקשורת ההמונים היא אחד ממקורות המידע המרכזיים והחשובים לציבור בנושאי בריאות ורפואה. בפרוסמינר זה נבחן את יחסי הגומלין שבין בריאות ותקשורת, על ידי הצגת מחקרים, מקרי מבחן ותיאוריות בתחום.
בין הנושאים שיידונו בקורס: ייצוגי בריאות וחולי בעיתונות ובטלוויזיה; רשת האינטרנט כמקור מידע לציבור בנושא בריאות ורפואה וכמדיום לקידום בריאות; שיווק חברתי; וקמפיינים לקידום נושאי בריאות; הפצת מסרים בריאותיים באמצעות משחקי מחשב וטלפונים סלולריים.

פרוסמינר: פרטיות בעידן המידע

מרצה: נילי שטיינפלד

העידן המודרני מתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות חסרות תקדים ובקצב מואץ של שינויים המעצבים את חיינו בהיבטים שונים. מהות הטכנולוגיה בעידן המודרני טמונה באגירת נתונים, עיבודם וחשיפה שלהם. זוהי הסיבה שעידן זה זכה לכינוי "עידן המידע". ואולם בעידן המתאפיין בעיסוק גובר והולך במידע, מן הצפוי שפרטיות תהיה הערך המרכזי אשר נפגע בתהליך, ושהדיון הנוגע להשפעות הטכנולוגיה על חברה ועל פוליטיקה יתמקד בפן זה של משמעות הפגיעה בפרטיות. ואכן, טענות בנוגע לאובדן פרטיות או פגיעה בפרטיות נשמעות והופכות תדירות יותר בדיון הציבורי.
בשיעורי הקורס נבחן את יחסי הכוחות של הטכנולוגיה ושל מושג הפרטיות ואת המתח בין מושגים אלה בעידן המידע. נשאל מהו הצורך בפרטיות; מדוע זו נתפסת כזכות בסיסית – ועל מה היא מגִנה. נסקור את ההתפתחויות המרכזיות בנושא הזכות לפרטיות ואת התמורות שחלו במושג – וחלות כיום – כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות, ונעמוד על המקרים שבהם נפגעת הפרטיות. נבחן את מעמדה של הזכות לפרטיות כיום, ונשאל: האם זכות זו אכן מהותית במשטר דמוקרטי בעידן המידע, או שמא מדובר במושג ארכאי שאינו משתלב עם אופי החיים כיום? האם אפשר לצפות שהצורך בפרטיות ילך ויצטמצם, ואולי אף ייעלם, עם התקדמות טכנולוגיות המידע? מהי ההשפעה של התמורות במעמדה של הזכות לפרטיות ברמת הפרט וברמת החברה? ואילו אפשרויות עומדות לפנינו אם רצוננו הוא לשמר את זכות זו?

פרוסמינר: פערים דיגיטליים

מרצה: ד"ר סבינה ליסיצה

פרוסמינר העוסק בפערים הדיגיטליים בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית. כדי לתאר היטב את הפער הדיגיטלי והשפעתו על אי-שוויון בחברה יש לבחון את ההבדלים לא רק בנגישות למחשב ולרשת האינטרנט אלא גם בסוגי השימושים.
הסטודנטים יתמודדו עם המפגש בין התקשורת הדיגיטלית והריבוד החברתי, יישמו ידע אקדמי בשדה, יתרגלו עבודה בצוות ויתנסו בכתיבת עבודה אקדמית והצגתה.

פרוסמינר: עיתונות מקומית

מרצה: ד"ר עידית מנוסביץ

למרות מרכזיותם במפת התקשורת הישראלית, המקומונים בישראל נותרו נושא עלום מבחינת מבחינת חקר התקשורת. מטרת הפרוסמינריון היא לפתח את חקר העיתונות המקומית בישראל- המקוונת והמודפסת כאחת. תיאורטית, נסקור את חקר העיתונות המקומית בארץ ובעולם ונדון בתפקיד העיתונות המקומית במרחב התקשורתי. בד בבד הקורס יהיה חלק ממחקר חדש במכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה - אשר יעסוק באיתור חומרים מהעיתונות המקומית הישראלית על גווניה השונים, מיפויים ואפיון שלהם, ובתוך כך יעמוד על תפקידה של העיתונות המקומית בישראל כיום.

פרוסמינר: דת ותקשורת

מרצה: פרופ' יואל כהן

המטרה בפרוסמינר זה היא לבדוק את הקשר בין דת ובין התקשורת, לרבות כיסוי נושאי דת בתקשורת; תקשורת דתית; תפיסות של דתות על תקשורת; ההשפעה של התקשורת על יחסים דתיים-חילונים; ויחסי ציבור ודת. בין הנושאים שיידונו בכיתה: מהן חדשות דת? תפקיד הכתב לענייני דת, הרקע חברתי שלו, הקשרים בינו ובין המערכת, מקורות מידע של הכתב לענייני הדת; העיתונות החרדית בישראל; ותפיסות אידיאולוגיות של הדת- ביהדות, בנצרות ובאסלאם- על התקשורת.

פרוסמינר: מבן-גוריון ועד נתניהו - ראשי הממשלות והתקשורת

מרצה: ד"ר רפי מן

פרוסמינר המשלב חקר תקשורת והיסטוריה פוליטית של מדינת ישראל מבעד לפריזמה של יחסי הגומלין בין ראשי הממשלות ובין אמצעי התקשורת. נעסוק בהיבטים מחקריים ומעשיים ומעשיים של השימושים שעשו ראשי ממשלה בישראל בתקשורת לקידום יעדיהם הממלכתיים והפוליטיים; ובמקביל נעסוק ביחסיהם של אמצעי התקשורת עם מי שעמדו בראש הרשות המבצעת, הן כנושא מרכזי לסיקור והן כמקור מידע. בתוך כך נבחן את מנגנוני הדוברות ויחסי הציבור שהפעילו ראשי ממשלות; הדרכים שבהן ביקשו להעביר את מסריהם בסוגי מדיה שונים- עיתונות מפלגתית ומסחרית, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט; פעילותם התקשורתית הישירה (נאומים, מאמרים, ספרים) והעקיפה (ראיונות, מסיבות עיתונאים, תדרוכים, פגישות עם ועדת העורכים); הדרכים שבהן הוצגו ראשי הממשלות בתקשורת; השחקנים המרכזיים בתקשורת (עורכים, כתבים, פרשנים וכיוצא באלה) המעורבים בסיקור עבודתם של ראשי ממשלות ובתיווך מסריהם לציבור; וכן ניגע בתהליכים מקבילים, דומים או שונים, בקשר שבין מנהיגים במדינות דמוקרטיות אחרות לאמצעי תקשורת.

פרוסמינר: תקשורת ואמון

מרצה: ד"ר לאה בורובוי

חוקרים בתחום התקשורת משתמשים בכלכלה ניסויית ובתורת המשחקים לניתוח מצבים פוליטיים וכלכליים של משא ומתן. בסמסטר א' אציג מחקרים, תיאוריות ושיטות מחקר בתחום כלכלה ניסויית: נבחן סוגיות כמו אלטרואיזם, הוגנות, הדדיות, מיקוח, שיתוף פעולה וטובת הכלל – בעזרת תורת המשחקים – ונתמקד בתפקידה של התקשורת בהקשרים אלה. בסמסטר ב' יערכו התלמידים מחקר עצמאי בעזרת שיטות המחקר שנלמדו.

קורסי חובה שנה ג:

אתיקה בתקשורת המונים

מרצה: עמוס נבו

צלם עיתונות מגיע ראשון למקום תאונה: האם תחילה יצלם או יגיש עזרה? ומה עושים כאשר ראש הממשלה מבקש לא לחשוף את מחלתו? אם עבריין דורש תשלום בעבור סיפורו, האם נשלם? עד כמה צריך בכלל לבדוק מידע? והאם להתחזות זה כל כך נורא? – אלה הן אחדות מהשאלות האתיות-מוסריות שעיתונאים נתקלים בהן כמעט מדי יום. האתיקה העיתונאית – "המצפן המוסרי" של המקצוע – היא זו שעוזרת להם, לפעמים, לצלוח בשלום את משימותיהם.
איך יודעים מה מותר ומה אסור? בכך יעסוק הקורס. נברר אם העיתונות היא מקצוע; נלמד את כללי האתיקה של התקשורת בארץ ובעולם; ננסה להבין את הגישות הפילוסופיות והמקצועיות העומדות מאחורי כללים אלה – והכול תוך ניתוח ובחינה ביקורתיים של סוגיות מהשטח.

סמינר מצטיינים
אחראי: ד"ר אזי לב-און, בהשתתפות מרצים נוספים

הסמינר מיועד לסטודנטים מצטיינים, וההשתתפות בו היא על בסיס הזמנה בלבד. במהלכו יבצעו הסטודנטים פרויקט מחקרי בהובלה והנחיה אישית של אנשי סגל מבית הספר לתקשורת וממוסדות אחרים, בשיתוף וליווי של המכון לחקר ניו מדיה, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת. הפרויקטים יעסקו במגוון נושאים, כגון השפעת מראה המועמדים על ההצבעה בעבורם במערכות הצבעה אלקטרונית, מחקר מעקב עיניים שבאמצעותו נלמד כיצד אנשים קוראים כתבות באינטרנט, ניסויים בסביבות גרפיות עשירות )סקנד לייף(, השפעת הסלולר בצבא, דיון ציבורי ברשת, יחסי ציבור מקוונים, דפוסי צפייה בתוכני וידאו באינטרנט, ועוד.

סמינר: מחאה ותקשורת

מרצה: ד"ר איתן אורקיבי

מטרתו של סמינר זה היא להעניק לתלמידים מושגים תיאורטיים וכלים מתודולוגיים לביקורת וניתוח של ייצוגי המחאה בתקשורת מחד גיסא, ושל מאפייני הפעילות התקשורתית של המחאה מאידך גיסא. בחלקו הראשון של הסמינר נערוך היכרות עם מושגי יסוד בתחום המחאה, ונתמקד בעיקר במודלים סוציולוגיים של מחאה מאורגנת בפעילות קולקטיבית ובתנועות חברתיות. נסקור שורה של פרדיגמות המעניקות למושג "תנועה חברתית" הגדרות נבדלות, שמהן נגזרים תחומי עניין שונים וסוגיות מחקר נפרדות. בהמשך, נעסוק בהרחבה בזיקות המתקיימות בין תנועות המחאה לבין אמצעי התקשורת, ונבחן את חשיבותו של הכיסוי התקשורתי, היקפו ומאפייניו, ביחס להצלחת פעילות המחאה. נדון כמו כן באסטרטגיות תקשורתיות המאפיינות פעילות מאורגנת לשינוי חברתי. נכיר שיטות עבודה ופרוצדורות מקובלות בעבודתם של ארגונים לא ממשלתיים, קבוצות אינטרס ושדולות, וננתח דוגמאות הממחישות שימוש אפקטיבי וניצול מרבי של משאבים תקשורתיים.
חלקו השני של הסמינר עוסק בהבניה של בעיות חברתיות, ומעניק תשתית תיאורטית ומתודולוגית לניתוח מסריה של המחאה. במרכזו של חלק זה עומד ענף של תורת המסגור (frame analysis), המתמקד בדפוסים שבאמצעותם מגדירות תנועות חברתיות סוגיות הראויות לעלות לסדר היום הציבורי ולזכות בתשומת ליבם של מקבלי החלטות. נכיר מודל לניתוח הבנייתן של בעיות חברתיות כפרקטיקה חברתית.
חלקו השלישי של הסמינר יוקדש להיכרות עם תורת הרטוריקה של התנועות החברתיות, ויעניק כלים לניתוח הממד הארגומנטטיבי, הלשוני והסגנוני של המחאה. לצד ניתוח עצומות ודפי מדיניות, נכיר אמצעים לניתוח בתופעות ייחודיות לפעילות קולקטיבית, כגון: סלוגנים, הפגנות, שלטים; לצד התנהגות סימבולית כגון כיבוש מתקנים, חסימת צירי תנועה ומפגני מחאה יצירתיים.

סמינר: סוגיות בתדמית ישראל

מרצה: ד"ר רון שלייפר

הסמינר יעסוק בשאלה דימוי לאומי מהו והאם הוא אכן גורם חשוב בעשייה המדינית. נבחן כיצד משקיעות מדינות בעולם בתדמיתן, נבחן את מרכיבי דימויה של ישראל ומאמציה לעצבו [הסברה], נבדוק את המרכיבים המבניים האחראיים על תדמית ישראל ובראש ובראשונה את משרד החוץ, לשכת העיתונות הממשלתית וגורמים פרטיים בארץ ובחו"ל.

סמינר: משפחות בתקשורת

מרצה: ד"ר מירה משה

הסמינר מתמקד בקשר שבין מבנים משפחתיים, אינטראקציות ודינמיקה משפחתית לבין אמצעי התקשורת. במהלכו נעסוק בחקר שאלת התמודדות המשפחה עם מעגלי התקשורת הסובבים אותה. בין השאר נעסוק במאפייני הייצוג המשפחתי באמצעי התקשורת המסורתיים והחדשים המסורתיים והחדשים – קרי בידור, אקטואליה וחדשות; במאפייני הייצוג המשפחתי השיווקי באמצעי התקשורת המסורתיים והחדשים; בהשפעת אמצעי התקשורת המסורתיים והחדשים על מבנים משפחתיים ועל תהליכי תקשורת פנים משפחתיים; בבחינת האופן שבו מוסדות שונים מקדמים מסר משפחתי, שלא למטרות רווח; בשליטה משפחתית על ארגוני תקשורת, ועוד. בתוך כך נשלב לימוד שיטתי של הנושאים עם סרטים מקצועיים, תכניות תעודה וניתוח מעשי של הדגמות טלוויזיוניות אקטואליות.

סמינר: מדברים פוליטיקה

מרצה: ד"ר עידית מנוסביץ

בעשורים האחרונים נפוצה תפיסת הדמוקרטיה הדיונית המדגישה את מקומו של הדיון תחומי הפוליטי המובנה כמרכיב מרכזי בתהליך דמוקרטי השתתפותי. בשיעורים נבחן את המקורות התיאורטיים של תפיסת הדמוקרטיה הדיונית, ונעיין במחקר האמפירי במגוון תחומי התקשורת הפוליטית, כולל: השיח הפוליטי הבין-אישי; השיח הפוליטי המקוון, בעיתונות, בפורומים ציבוריים; סקרי דעת קהל דיוניים, ועוד. בסמינריון נשלב תיאוריה ומעשה: חלקו הראשון יוקדש ללימוד ובחינה ביקורתית של ספרות תיאורטית ואמפירית נשלב הרצאה ודיון, ונקדם השתתפות פעילה של הסטודנטים. בחלקו השני כל משתתף יפתח מחקר עצמאי הנגזר מנושאי הקורס ויציגו בכיתה. כחלק מן ההתנסות המעשית, ישתתפו הסטודנטים בתכנון והנחיה של ועידת אזרחים של בית הספר לתקשורת באריאל אשר תתקיים בסמסטר ב' תשע"ב. למשתתפים תינתן אפשרות לבחור את אופן ההשתתפות המועדף עליהם, במסגרת צורכי הוועידה. הסטודנטים יקבלו הנחייה וליווי מלא כחלק מן התהליך הלימודי.

סמינר: ספורט ותקשורת

מרצה: ד"ר אילן תמיר

הספורט נתפס בעיני רבים כתחום בידורי, או לכל היותר כלכלי, והפך בהדרגה לגורם מרכזי מאוד בחברה המודרנית בכלל ובמוסד התקשורת בפרט. ערוצי ספורט בטלוויזיה משדרים משחקים ואירועי ספורט סביב השעון ונאבקים על זכויות שידור במחירים חסרי תקדים; מוספי הספורט בעיתונים היומיים התרחבו באופן בולט ונעשו סיבה מרכזית לקניית העיתון רבים; תחנות הרדיו החלו להקדיש רצועות שידור קבועות על בסיס יומי לספורט; ואתרי ספורט באינטרנט נצפים בשיעורים גבוהים במיוחד. יחסי הזיקה והתלות ההדדית בין הספורט התחרותי והתקשורת אפשרו יצירת רווחים כספיים מרשימים, אך גם הצריכו את כל ענפי הספורט, כמעט, לשנות את פניהם ואת חוקיהם על מנת להתאים לכללי המשחק התקשורתיים החדשים. בקורס נסקור את התפתחותה של תקשורת הספורט בעולם ובישראל על מאפייניה הייחודיים, ונציג סוגיות נבחרות, צדדים ביקורתיים ונושאים מרכזיים המעסיקים את תקשורת הספורט והמחקר בתחום.

סמינר: האח הגדול או שיתוף הציבור ברשת

מרצה: ד"ר אזי לב-און

השימוש במערכות מידע ויישומי רשת האינטרנט כאמצעים לקשר בין האזרח לגופים ציבוריים, לשיפור רמת השירות לתושב וייעול תהליכים בין יחידות הרשויות – נעשֶׂה נפוץ במדינות רבות. אצל רבים תהליכים אלה מעוררים תקוות שאנו מתקדמים לכיוון ממשלה שיתופית ונענית יותר באמצעות אמצעי התקשורת החדשים. אצל רבים אחרים תהליכים אלה מעוררים חששות שאנו מתקדמים לכיוון עולם מבוקר, נשלט ומפוקח יותר, שבו הפרטיות תלך ותצטמצם נוכח מעקב מתמיד מצד ממשלות וארגונים. בשיעורים נסקור וננתח את השימושים שגופים ציבוריים עושים בטכנולוגיית מידע ותקשורת ) ICT ( לצורך אספקת שירותים והתקשרויות עם אזרחים וגופים ממשלתיים אחרים, ואת ההשלכות הפוטנציאליות והקיימות של שימושים אלה.

התנסות סטאז' (התמחות)

רכזי הסטאז': אסנת רוט-כהן (אסטרטגית ודיגיטלית) ואודי רבינוביץ (עיתונאות, רדיו, קולנוע וטלוויזיה)

בשנה ג' נדרש כל סטודנט להירשם לקורס הסטאז'. ביצוע ההתמחות נעשה בשנה השלישית בלימודי התואר במסגרת רישום מסודר לקורס המתקיים בסמסטר א' או בסמסטר ב'. על הסטודנט לוודא שקורס הסטאז' מופיע במערכת השעות שלו. במסגרת זו נדרש הסטודנט להתמחות בעבודה מעשית בהיקף של 100 שעות. ביצוע ההתמחות והגשת הדו"ח המסכם צריכים להיעשות במהלך הסמסטר שבו רשום הסטודנט. לפיכך, סטודנט הרשום להתמחוּת בסמסטר א' יסיים לבצעה בסמסטר זה, וכנ"ל לגבי סטודנט הרשום להתמחות בסמסטר ב'.
אנו מאפשרים לסטודנטים המעוניינים בכך לבצע את ההתמחות במהלך חופשת הקיץ בין שנה ב' לשנה ג'. גם אז נדרש הסטודנט לאשר את מקום ההתמחות מול הרכזים. מטרות ההתמחות: ( 1) צבירת ניסיון מעשי בתחומים רלבנטיים ושימוש בידע שנרכש במהלך לימודי התואר; ( 2) חשיפת הסטודנטים לארגונים וגופים מסחריים העשויים להתעניין בהעסקתם בעתיד; ( 3) חיזוק שיתוף הפעולה בין בית הספר לתקשורת ובין ארגונים וגופים מסחריים הפועלים במגוון תחומי התקשורת הנלמדים בבית הספר, כמו עיתונים, תחנות רדיו, משרדי פרסום, חברות הפקה ועוד. בחירת מקום ההתמחות: על הסטודנט לבחור במקום שאופיו ותכניו תואמים למסלול שבו למד במהלך התואר. סטודנט שלמד במסלול רדיו לא יוכל לשמש כתב במקומון או דובר למוסד, אלא, למשל, כתב בתכניות רדיו (ארצי או אזורי), מפיק או עורך ברדיו וכדומה.

קורסי חובה באמנות

מבוא לתולדות האמנות

מרצים: ד"ר נירה טסלר, ד"ר רוית קצב-קונפורטי

במחצית הראשונה של הקורס נסקור את תולדות האמנות מהתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופת ימי הביניים; ובמחצית השנייה נסקור את תולדות האמנות מתקופת הרנסנס ועד לזרם האימפרסיוניסטי.
בד בבד תוצגנה יצירות האמנות המרכזיות בזרמים השונים, בליווי הסבר על האופן שבו נעשו, המאפיינים שלהן, וכן נענה על השאלות כיצד יצירות אלה מייצגות את אמנות תקופתן ומה החידוש שבהן ביחס למסורות האמנותיות אשר קדמו להן. יצירות האמנות תוצגנה כתוצר הסביבה הדתית, החברתית והפוליטית שבה נוצרו. כמו כן נעסוק בשאלות עקרוניות באשר לפטרוני האמנות המרכזיים בכל תקופה ובתפקידם כמכתיבי תוכן וסגנון.

מבוא לתקשורת חזותית
מרצה: פרופ' אמיר חצרוני
בקורס ילמדו התלמידים מושגי יסוד בשפה החזותית בביטוייה השונים וירכשו כלים בסיסיים לשימוש בשפה זו, הן כצופים והן כיוצרים. בשיעורים ייבחנו עקרונות השימוש בתקשורת באמצעות דימויים חזותיים השאובים מאמצעי תקשורת שונים, החל בציור, כרזות, קריקטורות ואמצעי פרסום, דרך צילום, וכלה בסרטי קולנוע. הסוגיה העיקרית שתיבחן בקורס – על בסיס מודלים בתקשורת חזותית ותפיסות עיוניות שיילמדו בשיעורים – היא הדרך שבה ההיצג החזותי מעביר את האינפורמציה הגלומה בו במסגרת המדיום שבו הוא מוצג.
בתחילת הקורס נדון באופן קליטת הממשות ופרשנותה. בהמשך נעמוד על ההבדל שבין תפיסת הממשות ובין תפיסת היצגים חזותיים ובמקביל נדון בשפות החזותיות השונות שהתפתחו על פי סוגי המדיה.

יסודות העיצוב
מרצה: ד"ר נירה טסלר
בקורס זה נקנה לסטודנטים מושגי יסוד, שפה וכלים להבנת מסרים חזותיים בעיצוב, באדריכלות, באמנות ובאמצעי התקשורת החדשים. נדון בזרמים מרכזיים בעיצוב ובאדריכלות בעולם המודרני, ובהם ארטס אנד קרפטס, אר-נובו, אר-דקו, הסגנון המודרני הבינלאומי, הבאוהאוס, הפופ-ארט והפוסט-מודרניזם. הדיון בסגנונות השונים בעיצוב ובאדריכלות ייבחן בזיקה לזרמים השונים באמנות המודרנית, כמו הקוביזם, הניאו-פלסטיציזם והקונסטרוקטיביזם, וביחס למלחמות, מהפכות ומשטרים שקבעו את רוח התקופה.
את הקורס נחתום בהכרת המניעים הפוליטיים והחברתיים שהכתיבו את הצורות, התכנים והחומרים של העיצוב והאדריכלות במדינת ישראל החל בשני העשורים הראשונים להתהוותה וכלה בעיצוב העכשווי.

קורסי בחירה באמנות

אנטישמיות באמנות
מרצה: ד"ר רוית קצב-קונפורטי
הקורס יעסוק באיקונוגרפיה של האנטישמיות; הצגת דמות היהודי באמנויות החזותיות מאז הנצרות המוקדמת ועד העת החדשה.
בחלקו הראשון נעקוב אחר התפתחות עיצוב הדימוי האנטישמי-מפלצתי באמצעים חזותיים רבים; נלמד כי הצגת דמותו הסטריאוטיפית של היהודי התבססה על שני עקרונות מרכזיים: האחד, העיקרון הפיזיונומי אשר לפיו איברי הפנים המכוערים והגוף המעוות מבטאים את טיבו של היהודי ואת תכונותיו האיומות. השני, עקרון הסימון באמצעים חיצוניים )כגון לבוש מיוחד, טלאי ועוד(, אשר נועד להדגיש את יהדותה של הדמות המסומנת ולהגדירה.
בחלקו השני של הקורס נדון בהצגת דמות היהודי השפל, החוטא והשטני בהקשרים מגוונים, כגון אגדות נוצריות )עלילות דם, היהודי הנודד ועוד(, היהודים והשטן, מוטיב חזירת היהודים )יודנזאו(, אקלזיה וסינגוגה ויהודה איש קריות. כל הנושאים יידונו כנושאי חתך מאז ימי הביניים המוקדמים ועד ימינו, בדגש בתצוגות החזותיות בגרמניה הנאצית ובעולם הערבי.

סאטירה פוליטית ותרבות פופולרית בישראל
מרצה: אסנת רוט-כהן
קורס זה יבחן את תהליכי התפתחותה ועיצובה של הסאטירה הפוליטית בישראל החל משנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו. הקורס יציג את מקומה של הסאטירה בתוכני התרבות הפופולרית: הטלוויזיה הישראלית, הקולנוע, הרדיו, העיתון, התיאטרון ועוד. נבחן את התכנים הסאטיריים, ונשתמש לשם כך בתיאוריות הרלבנטיות לנושאי הסאטירה והעיצוב הסאטירי.
במהלך הקורס נדון במארג הנושאים והתכנים הסאטיריים, החל מ"ניקוי ראש" ועד "ארץ נהדרת", במערכוני ה"גשש החיוור", בהצגה "מלכת אמבטיה", ועוד. הדיון יהיה על פי ממדים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים הקיימים בישראל – וישלב מסרים תקשורתיים, דימויים וסמלים כשם שאלה מובעים בתעשיות התרבות הפופולרית.

אמנות בין נצרות ליהדות
מרצה:  בתיה רחמילוביץ
יהודים ונוצרים חיו בכפיפה אחת ובקרבה פיזית, בתחילה בארץ-ישראל ולאחר מכן בתפוצות. בקורס נפגיש את הסטודנטים עם הדמויות, האירועים והסמלים של הנצרות ועם הנוכחות הנוצרית בארץ במקומות הקדושים לדת – כל זאת באמצעות האמנות. נעסוק בהשפעות הגומלין בין שתי הדתות ובהתבטאות הפולמוס היהודי-נוצרי באמנות.

אופנה ותקשורת
מרצה: ד"ר שושנה-רוז מרזל
הקורס יפרוס את ההיסטוריה של עיתונות האופנה בעולם המערבי ובארץ ואת התפתחותה; נעמיק על אודות עיתונות האופנה העכשווית, בעידן הגלובליזציה, החל מעיתונים בתפוצה בינלאומית, דרך תכניות טלוויזיה מובילות וכלה בבלוגים אישיים. עוד נלמד על יחסי הגומלין (והתלות) בין עורכי עיתונים וכתבים אל מול תעשיית האופנה, בדמותם של מעצבים, בעלי רשתות אופנה, פרסומאים ועוד.
הקורס יעסוק גם בתפקיד הלבוש והאופנה במסגרת כלי תקשורתי – קולנוע, טלוויזיה, עיתונות ופרסום. על ידי ניתוח פרטני של יצירות/עבודות מייצגות נלמד כיצד מרכיבי המראה משרתים כמה וכמה פונקציות: הם מעגנים את היצירה בהקשר של זמן ומרחב ספציפיים, מאפיינים את הדמויות ואת הפסיכולוגיה שלהן ובונים את המעטפת המעמדית-כלכלית שלהן. נוסף על כך, החזות החיצונית משמשת לביקורת חברתית, לבניית אוטופיות, להמשגות מגדריות, ועוד.

המרחב והנוף בפרסומת הישראלית
מרצה: ד"ר אביבית אגם-דאלי
הקורס יעסוק בשאלות הנוגעות לאופן הייצוג של מקומות, מרחבים ונופים בתקשורת. נעסוק במושג המקום והמרחב, נברר אילו נופים מועדפים באמצעי התקשורת השונים ובתקופות שונות – ומדוע? האם אלו נופים מקומיים או אחרים? מתי ובאילו הקשרים מוצגים נופים? שאלות אלו ואחרות תיבחנה בהתייחס לשינויים בתפיסת הטבע והסביבה בישראל עם חלוף השנים: מרעיון של כיבוש השממה ועד לתפיסות אקולוגיות.

קורסי בחירה בתקשורת

מבוא לשיווק (חובה למסלולים דיגיטלית ואסטרטגית)
מרצה: עופרית קול
הסטודנטים ילמדו מושגים, תיאוריות וגישות בשיווק. ירכשו כלים לניתוח והבנה של תהליכי שיווק, מבנה והתנהגות השוק ופעילות מערכות השיווק בחברה, וכמו כן יבדקו היבטים מנהליים וחברתיים בשיווק בחברה המודרנית. בקורס ישולבו כלים כמותיים ממוחשבים ואיכותיים לפתרון בעיות שיווקיות – יחד עם הגדרות ואסטרטגיות בסיסיות בשיווק.

התנהגות צרכנים (חובה למסלולים דיגיטלית ואסטרטגית)
מרצה: עופרית קול
בקורס זה נעסוק במכלול התהליכים ההכרתיים וההתנהגותיים המשפיעים על צרכנים, לרבות תיאוריות ומודלים שמקורם במדעי ההתנהגות, בשיווק, בפרסום ובתקשורת. נתמקד בנושאים כמו פילוח, מעורבות הצרכן, עיבוד מידע, קבלת החלטות, למידה, שכנוע וכן השפעה על עמדות ועל התנהגות. הכלים הנרכשים בקורס יספקו לתלמידים הבנה מעמיקה של התנהגות הצרכן ושל האופן שבו אפשר לסייע בעיצוב מאמצי השיווק והתקשורת ביעילות ובהתאמה לאופי התנהגותם הצרכנית של קהלי מטרה.

מבוא ליחסי ציבור (חובה למסלול אסטרטגית)
מרצה: ד"ר תמר להב
בקורס זה נעסוק בהתפתחות התיאורטית של תחום יחסי הציבור, מושגים מרכזיים בו והשפעתם על הבניית המציאות: החל מתיאוריות מקרו חברתיות והקשר שלהן ליחסי ציבור, דרך תיאוריות מתחום התקשורת והניהול ויחסי ציבור ועד לתיאוריות ומודלים ספציפיים ליחסי ציבור.
בד בבד עם דיון תיאורטי ומושגי נבחן את יחסי הציבור כמקור למידע עיתונאי, אסטרטגיות תקשורתיות הנבחרות על ידי יחסי הציבור כדי לקדם רעיונות, ערכים ומקומות וכדי לטפל במשברים, וכן את השימוש הגובר ברשתות חברתיות במטרה למקסם את הקשר בין הארגון באמצעות יחסי הציבור לבין קהליו.

ההשלכות החברתיות והפוליטיות של האינטרנט (חובה למסלול דיגיטלית)
מרצה: ד"ר אזי לב-און
בקורס נבחן את שימושי האינטרנט במגוון הקשרים פוליטיים, למשל על ידי מפלגות (במיוחד בעת מסעות פרסום) ועל ידי תנועות חברתיות (למשל באירועים האחרונים במדינות ערב ובישראל). ננתח תופעות כגון עיתונות שיתופית ברשת האינטרנט, נשאל מדוע פרויקטים שיתופיים (כגון ויקיפדיה) מצליחים באינטרנט ואיזה פוטנציאל פוליטי וכלכלי טמון בהם. נבחן מהם בלוגים, נשאל מדוע הם משפיעים פוליטית וניגע במגוון סוגיות אתיות רלבנטיות. נסיים בבחינת הדמוקרטיה המודרנית דרך מגוון עדשות קונספטואליות.

תולדות הקולנוע (חובה למסלול קולנוע וטלוויזיה)
מרצה: ד"ר בני בן-דוד
מטרת הקורס המרכזית היא לערוך היכרות עם ההיסטוריה של הקולנוע. הקורס יעסוק בשלוש שאלות יסוד המעסיקות את המחקר והתיאוריה בתולדות הקולנוע: (א) כיצד התפתחה שפת הקולנוע ומהם השינויים המרכזיים שהתחוללו בה במהלך ההיסטוריה שלה? (ב) כיצד תנאי ההפקה, השיווק וההפצה של סרטי קולנוע השפיעו על אופן השימוש במדיום הקולנועי? (ג) מהן הסיבות שבעטיין מופיעות מגמות קולנועיות בינלאומיות חדשות? הקורס יעסוק אפוא לא רק בסרטים עצמם, אלא גם באופן שבו השפיעו מגמות חברתיות, תרבותיות, כלכליות ופוליטיות על הקולנוע.

טלוויזיה בעידן הניו מדיה
מרצה: הילה לוינשטיין
מהי טלוויזיה כיום? כיצד מתמודדים יצרני וצרכני התכנים עם קיומם של ערוצים חדשים בדמותם של iPhones ו- iPods? מהן ההשלכות הכלכליות, התוכניות והצורניות של עידן ה-New media על המדיום הטלוויזיוני? על שאלות אלו ואחרות נשיב במסגרת הקורס הנוכחי. מטרתו המרכזית של הקורס הִנה לחשוף את הסטודנטים לאתגרים שעידן ה-New media מציב בפני מודל הטלוויזיה המסורתי ולפתח אצלם פרספקטיבה רב-ממדית של המדיום הטלוויזיוני בן ימינו. הכרת חוקי המדיום והכוחות הטכנולוגיים העשויים לערער אותם היא תנאי הכרחי להבנה של תעשיית הטלוויזיה בעידן המודרני.
בקורס שני חלקים. בחלקו הראשון נאפיין מצד אחד את החוקים הצורניים והתוכניים שעל פיהם פעל המדיום הטלוויזיוני בעידן ה"ישן" ומהצד האחר את תהליך ה-convergence העומד בבסיסו של עידן ה-New media. המשגה כפולה זו תניח את התשתית הרעיונית לחלקו השני של הקורס, שבו נדון באתגרים השונים הניצבים במסגרת המדיום הטלוויזיוני בעידן של convergence ובשינויים החלים בו בעקבותיו.

תקשורת בין-תרבותית
מרצה: ד"ר אימי לב
במסגרת הקורס נבחן את יחסי הגומלין שבין תקשורת ותרבות. הנחת היסוד בקורס הִנה כי פרקטיקות תקשורתיות שונות (מילוליות, בלתי מילוליות, בין-אישיות ומתווכות) מעצבות ממדים תרבותיים אישיים וחברתיים ומבנות תפיסות של זהות תרבותית.
במסגרת הקורס נכיר מושגי יסוד בתחום התקשורת הבין-תרבותית ונדון בסוגיות של תקשורת בהקשרים תרבותיים, ובייחוד בהקשר הישראלי.

עיתונות חברתית
מרצה: יאיר טרצ'יצקי
בקורס נעסוק בקשר בין עיתונאי לחברה וננסה לנסח מהי עיתונות חברתית – תוך כדי בחינת המושגים עיתונות וחברתיות. נעסוק בשאלה מהי שליחות ציבורית, ודרכה נראה את העיתונאי כשליח ציבור – החושף את האמת, מבקר את ההגמוניה ונותן להמונים כלים להבין את המציאות.
נעסוק בכלי תקשורת ללא מטרת רווח או בעלי מבנה קואופרטיבי, נדון בשאלה כיצד המבנה המוסדי-כלכלי של כלי התקשורת משפיע על תפקידם ועל התפקוד שלהם, ונבחן את הגורמים המשפיעים על הסיקור החברתי: אינטרסים של בעלים; המפרסמים; העיתונאים עצמם (הרקע הסוציו-אקונומי שלהם, הידע שלהם בנושאים כלכליים-חברתיים וכולי). לסיום נכיר את החלופות וננתח אתרי עיתונות חברתית באינטרנט (למשל הבלוגים 'לחץ חברתי', 'העוקץ', 'עבודה שחורה' ו'שקוף').

ילדים ונוער בעולם התקשורת
מרצה: זהרה ברגר-צור
הילדים נוהגים באלימות? מרביצים, מקללים, הפסיקו לקרוא? יושבים שעות מול המחשב, מדברים ללא הפסקה בטלפון הסלולרי, מתקשים לדחות סיפוקים? הבנות מתלבשות כמו האמהות, ונראות כמותן? האמהות מתלבשות כמו ילדות? מי אשם בכל זה? התקשורת, כמובן. הטלוויזיה, רשת האינטרנט – אנחנו מאשימים ומבקרים את התקשורת בכל צרות החיים שלנו ובכל השפעותיה השליליות, אך לא יכולים בלעדיה.
יש הסבורים שכיום התקשורת היא סוכן הסוציאליזציה המרכזי, וכי הסוכנים המסורתיים איבדו את מקומם המרכזי בתהליך. אלה תובעים להגן על הצופים הצעירים מהתקשורת המשחיתה, אשר מאיימת לדידם על הסדר החברתי הקיים, נוכח המיומנויות הייחודית שיש לצעירים בטכנולוגיות התקשורת החדשות.
בניגוד לגישה זו נציג בקורס גישה אשר תדגיש את יחסי הגומלין המתקיימים בין התקשורת ובין סוכנים אחרים של השפעה, כגון המשפחה ומוסדות חברתיים נוספים, ותתמקד בבחינת תפקידיהם של אלה אל מול המדיה – לא רק כממתני השפעות שליליות, אלא גם כמי שיכולים להשתמש בתקשורת ללמידה חיובית.

"מחוברים": הסוציולוגיה של הטלפון הסלולרי
מרצה: חננאל רוזנברג
בקורס זה נעסוק בטלפון הסלולרי ובמשמעויות הפיזיות, הפסיכולוגיות והחברתיות של המדיום החדש. נבחן את דרכי ההתמודדות של ארגונים ומוסדות כמו בתי סוהר, הצבא ובתי הספר עם הופעת ה'איום' החדש, ונתמקד במקרה הבוחן הישראלי, בסיבות למהירות החדירה חסרת-התקדים של הסלולר דווקא למדינתנו, ובאופן שבו הוא יוצר שינוי במגוון מרחבים ציבוריים: ברחוב, באוטובוס ובבתי הקפה. נוסף על כך, נציג כמה מקרי בוחן ייחודיים לאופן שבו קבוצות ומגזרים שונים מעצבים את השימוש הסלולרי על פי צורכיהם האישיים, כגון: בני נוער, תרמילאים, חיילי מילואים ואנשים מהמגזר החרדי.

תקשורת אלטרנטיבית בישראל
מרצה: מתן אהרוני
לצד תקשורת ההמונים הדומיננטית (בעיתונות מקוונות ומודפסת, בטלוויזיה, ברדיו, בקולנוע ובתיאטרון), מתנהלת תקשורת חלופית. על פי רוב היא מיוחסת לקהילות מיעוט, לקהילות שוליים, לקבוצות פוליטיות ולתנועות חברתיות – ונתפסת כלא רלבנטית.
בקורס זה נציב את אמצעי התקשורת האלטרנטיביים במרכז הבמה, נבין את מהותם, נבחן אותם ואת תפקידם – ואף נחווה את העשייה בהם בפועל. במהלך הקורס נרכז יחדיו את אמצעי התקשורת הקהילתיים, הדתיים, החברתיים, העצמאיים והגלותיים תחת הכותרת "אמצעי תקשורת אלטרנטיביים". תהליך זה ייעשה תוך לימוד ובחינה של מהות התקשורת החלופית בעזרת הכלים התיאורטיים שיסופקו במהלך הקורס ובגיבוש קבוצתי בפועל של תכנים אלטרנטיביים.

מבנה ותפקוד של הרדיו (חובה למסלול רדיו)
מרצה: ד"ר רפי מן
בקורס נעסוק בסוגיות מרכזיות בתחום הרדיו בישראל ובעולם ברמת המקרו והמיקרו; לרבות התפתחות הרדיו בתקופות שונות בחברות שונות, ויחסי הגומלין עם סוגי מדיה אחרים (עיתונות מודפסת, טלוויזיה, רשת האינטרנט); השוואה בין תפיסות שונות באשר לתפקיד הרדיו; השימוש ברדיו בתהליכי בניין אומה; התפקיד החינוכי של הרדיו; מאפייני תחנות רדיו שונות ודרך עבודתן; הקשר בין עולם התוכן הרדיופוני למציאות הכלכלית ולסביבה החברתית; לחצים מקצועיים והתמודדות איתם; התשתית החוקית לעבודת הרדיו, ועוד

מבנה ותפקוד של העיתונות (חובה למסלול עיתונאות)
מרצה: ד"ר רפי מן
בקורס נלמד סוגיות מרכזיות בתחום העיתונות בישראל ובעולם ברמת המקרו והמיקרו, לרבות מאפייני עיתונים מסוגים שונים, כולל מודלים עסקיים של עיתונים; מבנה מערכות עיתונאיות והיחסים בין המערכת העסקית למערכת העיתונאית; יחסי גומלין בין העיתון ובין קוראים, מפרסמים, מקורות מידע וגורמים שלטוניים; הקשר בין עולם התוכן העיתונאי למציאות הכלכלית ולסביבה החברתית; עיתונות במצבי חירום ומלחמה; מנגנוני פיקוח פנימיים וחיצוניים על העיתונות; הביטויים המעשיים של חופש העיתונות; לחצים מקצועיים והתמודדות איתם.

קורסים על פי מסלולים

מסלול תקשורת שכנועית ואסטרטגית

שנה ב

מחקרי שוק
מרצה: ד"ר סבינה ליסיצה
מטרת הקורס להקנות לסטודנטים רקע תיאורטי וכלים יישומיים במגוון שיטות מחקר: בעבודה מעשית במכוני מחקר שווקים; כאנשי ארגון בביצוע מחקרים פנים-ארגוניים; וכאנשי ארגון בעבודה מול מכוני מחקר, בהערכה ביקורתית של מחקרי השוק. בקורס נסקור את כל השלבים בביצוע מגוון מחקרי שוק כמותיים ואיכותניים, החל בניסוח אופרציונלי של מטרות המחקר, דרך בניית מערך המחקר, כתיבת הצעת מחקר, כתיבת שאלון המחקר או הקו המנחה שבו, סוגים שונים של שיטות לאיסוף נתונים בהתמקדות במחקר כמותי. בקורס תינתנה דוגמאות למחקרי שוק אמיתיים )סקרי יעילות הפרסום, בחינת תדמית המוצר, סקר שביעות רצון לקוחות, בחינת קונספט של מוצר חדש ואחרים(, והסטודנטים יתנסו מעשית בשלבים שונים של מחקר שוק.

פושוטופ
מרצים: אלעד דיאמנט, יוסי הירש, אורלי טל-יוסף, אלי שמלץ
המהפכה הדיגיטלית המתחוללת בשנים האחרונות הפכה את תחום הצילום למהיר, מסיבי וזמין לכל אדם. בקורס זה נלמד כיצד לטפל בתמונה הדיגיטלית, לשפרה ולממש את הפוטנציאל המרבי שלה.
במהלך הקורס יילמדו התחומים הבאים: בניית רקעים, עיצוב כפתורים, עיצוב אלמנטים גרפיים ואחרים לאנימציות, שימוש בטקסטים ליצירת כותרות מעוצבות, ועוד. כמו כן נעסוק בהתאמת חומרים, ובתוך כך ילמדו הסטודנטים לבצע תיקונים צבעוניים וצורניים, שינוי גדלים ויחסים של חומרים מוכנים וחלקים מתוכם, שינויי פורמט, התאמה לפלטפורמות שונות, אפקטים מיוחדים ועוד.

קריאייטיב
מרצים: ערן דולב, שמעון ריישר
עורכי דין מתחילים לעבוד מול דף עם שורות. רואי חשבון מתחילים לעבוד מול דף משובץ. אנשי קריאייטיב מתחילים לעבוד מול דף חלק. הרבה דפים חלקים נזרקים לפח עד שנולד קונספט קריאטיבי משובח. מה הקשר בין לידתו של מוצר חדש ללידתו של רעיון קריאטיבי? האם יש טכניקות המסייעות לייצר רעיון? האם יש מכנים משותפים בין עבודות פרסום שזכו בפרסים על יצירתיות? בכל אלה נעסוק בסדנה. ראש פתוח יסייע לכם להיכנס לעולם התוכן של המוצר ולראשו של הצרכן. לכל אורך הסדנה נעקוב אחר דרכי פיתוח של מוצרים חדשים ופרסומות חדשות, וכמובן נראה עבודות פרסום מהעולם, ונקנא...

תכנון הפרסום ותקציבאות
מרצות: דורית צימנד-שיינר, אסנת רוט-כהן
מטרות הסדנה הן הצגת העקרונות הבסיסיים בתהליך תכנון וייצור הפרסום ומקומו בתמהיל התקשורת השיווקית, הטמעת נקודת המבט של המשווק והמפרסם בתהליך התכנון וההוצאה לפועל של הפרסומת, הקניית ידע תיאורטי ומושגי יסוד, תרגול מודלים בסיסיים בתכנון הפרסום, כלים להבנת מרכיבי הפרסומת והקשרים ביניהם וכן זיהוי ותכנון של מרכיבים אלה. נעסוק בהחלטות אסטרטגיות, בהחלטות טקטיות ובמה שביניהן, ותאפשר לסטודנטים להעריך את הפרסום מנקודת מבטם של המפרסמים והפרסומאים.

קופירייטינג
מרצים: ערן דולב, שולי סיבוני
לצד הסופרים, המשוררים והעיתונאים המתפרנסים מכתיבה, נמצאים הרעיונאים (קופירייטרים): אלה, שמגייסים את יכולת הניסוח שלהם לצרכים שיווקיים. הרעיונאי הוא המקצוען אשר שולף את הקונספט, שיורה את הסיסמה, שפוגע בול עם תסריט מבריק. בעזרת משפט אחד שיוצא מהעט שלו יכול הלקוח להרוויח מיליונים, אבל בשביל למצוא את המשפט האחד הזה צריך לדעת לחשוב אנליטי, להבין קריאטיבי ולכתוב אפקטיבי.
ראשית, נלמד להסתכל על העולם כמו שרעיונאי רואה אותו. אחר כך נלמד איך כותבים כדי לשכנע, להלהיב, למכור. עוד נלמד "לדבר" לקהלי יעד שונים ולמוצרים שונים וגם נהיה "מכירתיים" כשצריך ו"תדמיתיים" כשמתבקש. מאחר שאי אפשר ללמוד רעיונאות בלי לכתוב, לקבל משובים ולהשתפר, הסדנה מיועדת לסטודנטים שאינם פוחדים לכתוב, הן בכיתה והן בבית.

יסודות הדוברות
מרצים: סיגל גליל, משה דיין, צבי רימון
בסדנה נתמקד בהקניית כלים לתכנון ובנייה של אסטרטגיות בתחום יחסי ציבור בהיבט של שיווק רעיון, מוצר או שירות. כן נעסוק בשיקולים המקצועיים הנערכים במהלך קבלת החלטות ביחסי ציבור ודוברות ובתהליכים הרלבנטיים. דגש יושם בהכרת השינויים בתחום תקשורת ההמונים נוכח החידושים הטכנולוגיים שהשפיעו על מערכות ההסברה בארץ ובעולם, והסתגלות לשינויים אלה.
בלימודי הסדנה נתמקד בתפקידי הדובר ומערכת יחסי הציבור בחברות ובארגונים: ניהול, תכנון וביצוע קמפיין תקשורתי, החל משלב הערכת המצב התדמיתית, עבור דרך גיבוש המסר האסטרטגי וכלה בהפצת המסר לערוצי התקשורת, לרבות האמצעים השונים להעברתו.

שנה ג

סדנת פרויקט גמר
מנחים: ד"ר תמר להב, ד"ר ברוך לשם, אפרים ליניאל, שמחה סיגן, דורית צינמד-שיינר, אסנת רוט- כהן
בסדנה זו הסטודנטים יביאו לידי ביטוי את מכלול הכלים העיוניים והמקצועיים שרכשו במהלך הלימודים בכלל ובמסלול תקשורת אסטרטגית בפרט. הכנת פרויקט הגמר המעשי תתבצע בצוותים של שני סטודנטים. התלמידים יכינו מסע פרסום אשר יכלול את כל אמצעי התקשורת השיווקית: פרסום, יחסי ציבור, קידום מכירות ומכירה אישית של מוצר, רעיון או שירות על פי בחירתם.

ניהול מותגים
מרצים: אפרים ליניאל, שמחה סיגן
במסגרת הסדנה נלמד להתמודד עם שאלות מרכזיות, כמו כיצד בונים נאמנות מותג, כיצד משדרגים מותג, תהליך המיתוג לשלביו, נכסיות המותג, וכיצד מנהלים ומודדים אותו. כמו כן, נלמד על עליית כוחו של המותג הפרטי, על הדרכים לנתח את אישיות המותג בגישה של האנשה, ומודלים למדידת עוצמתו של מותג. בסדנה יתרגלו הסטודנטים את השלבים השונים בתהליך המיתוג וירכשו את היכולת לנתח ביעילות מהלכי מיתוג שונים בארץ ובעולם.

הופעה בפני קהל
מרצה: מירב פריצקי
כדי להופיע היטב מול קהל יש להשיב תחילה על שתי שאלות: "מה" רוצים להגיד? מהי "הדרך" הטובה ביותר לעשות זאת? מטרת הסדנה היא לשפר את היכולת להציג מסרים בעל פה. הסטודנטים יבנו מסר סביב נושא ויגישו אותו לפני קהל, ובתוך כך ישפרו מיומנויות כמו הבעה בעל פה, הבעה בכתב, וכן את הביטחון שלהם בדיבור בציבור. נוסף על כך, תספק הסדנה כלים מדעיים בסיסיים להבנת תהליך התקשורת בעל-פה. המפגשים ישלבו העברת חומר תיאורטי יחד עם תרגול המשתתפים והפעלתם – בנושאים כמו הבנת תהליכי תקשורת בדיבור בציבור, תפקידי הדובר/ת, שלבי הכנת המסר המילולי, כיצד חלקי הגוף "מדברים"? התקשורת הלא מילולית ככלי להעברת מסרים וכמכשול לקליטתם, דרכי הצגת המסר: שפה כתובה מול שפה מדוברת, שימוש באמצעי המחשה ובחשיבה יצירתית, עקרונות בתהליך השכנוע, כלים למשוב ולמשוב עצמי. נאומי הסטודנטים יוקלטו בווידיאו לביקורת עצמית ולהפקת לקחים.

האינטרנט כמדיום פרסומי
מרצה: עופרית קול
נלמד על כלי התקשורת השיווקית הקיימים באינטרנט, לרבות מוצרי הפרסום וניהול אמצעי תקשורת מקוונים, רכישת מדיה ומדידת השימוש בה, קידום אתרים ( SEO ), קידום מכירות ומסעי פרסום יוצרי מעורבות, בניית קשרי לקוחות, מכירות, בניית אתרים, יחסי ציבור ברשת האינטרנט, תקשורת שיווקית במדיה חברתית – כל זאת מנקודת המבט של הגולש, של החברה העסקית, של אמצעי התקשורת ושל משרד הפרסום.

תכנון מדיה
מרצים: אפרים ליניאל, זהר שיש
תכנון המדיה הולך ותופס חלק מרכזי בפעילות של המפרסמים ברחבי העולם. באיזה ערוץ תקשורת כדאי להעביר את המסר הפרסומי? באיזו עוצמה? מתי? באילו חלקים של הערוץ: תקשורת המונים או אמצעי תקשורת מפולחים (עד תקשור של אחד על אחד)? פרסום או קידום מכירות? האם כדאי להשקיע בתוכן שיווקי או שמא מוטב להתמקד בפרסום רגיל? לכל השאלות הללו אין "פתרון בית ספר". כל החלטה משמעותה ממון רב (של המפרסם) העלול להיות מבוזבז. מתכנני המדיה בכל העולם, כמו גם בישראל, נעשים יותר ויותר מקצועיים. תכנון המדיה דורש כלי מחשוב מתקדמים וכרוך בתהליכים מרתקים של יצירתיות וניהול משא ומתן.
הסדנה מיועדת להקנות לסטודנטים הבנה בתהליכים ומושגים הקשורים לתכנון המדיה; היכרות עם עולם התוכן הייחודי של העוסקים בתחום; והתנסות מעשית כמתכננים תוך שימוש בחלק מהתוכנות הייעודיות.

תכנון קמפיין
מרצים: ד"ר ירון כץ, סיגל גליל, משה דיין
סדנה זו תעמיד לרשות הסטודנטים כלים מעשיים לתכנן ולנהל קמפיין, תוך כדי שימוש בתכנים תיאורטיים ומעשיים שרכשו בקורסים וסדנאות שבהם למדו. הסטודנטים יקבלו ראייה כוללת ורחבה של תמהיל השיווק, הפרסום והמדיה, שהם ליבת תכנון הקמפיין. במסגרת הסדנה הם יתרגלו שימוש בכלים לזיהוי אסטרטגיה שיווקית קולעת, ויתנסו בגיבוש ופיתוח קמפיין להשגת המטרות, על כל מרכיביו הרלבנטיים. במסגרת הסדנה ייחשפו הסטודנטים לאירועים (Case Studies) מייצגים, ויתרגלו תרחישים שיאפשרו להם להתמודד עם סוגיות שיווקיות המחייבות שימוש בתמהילי מדיה ייעודיים אשר תואמים את הביקושים המזוהים של קהלי היעד.

תוכן שיווקי (סדנת בחירה)
מרצה: רחלי גביזון
תוכן שיווקי הוא אמצעי פרסומי ייחודי, שבו התוכן משמש פלטפורמה להטמעת מסר שיווקי; לא עוד פרסומת, אלא שילוב של מסרים פרסומיים כחלק מסרט קולנוע, תכנית טלוויזיה, תכנית וידאו/כתבה באינטרנט, תכנית רדיו, וכתבה עיתונאית. עוצמתו של התוכן השיווקי טמונה ביכולתו לפעול תודעתית ולהעביר מסר פרסומי בזמן שהצופה ממוקד בתוכן. המסר מושתל כחלק בלתי-נפרד מהתוכן, חלקו באופן סמוי וחלקו כפרסומת גלויה.
בסדנה זו נלמד את יסודות התוכן השיווקי. המשתתפים בה ילמדו לזהות תוכן שיווקי, לפתח תוכן על בסיס בריף פרסומי ולשלב מסרים שיווקיים בתכנים שונים. בסדנה תוצגנה דוגמאות לתוכן שיווקי מהארץ ומהעולם וכן מחקרים שנערכו בעולם. התלמידים יתבקשו לקרוא חומרי רקע בהתאמה לשיעורים המתוכננים

שיווק ירוק (סדנת בחירה)
מרצה: מישל קרמרמן
נושא איכות הסביבה זוכה למודעות עולמית גוברת ותופס בשנים האחרונות חלק נכבד באסטרטגיה של גופים כלכליים גדולים בארץ ובעולם. חברות ישראליות מובילות, כמו גם חברות ענק בינלאומיות, מובילות מהלכים ירוקים כחלק מתפיסת עולם שלמה שלפיה נקיטת פעולה למען הסביבה טובה גם לחברה העסקית.
הקורס מאפשר היכרות עם נושא איכות הסביבה ומושגים בסיסיים באג'נדה ירוקה, וזאת בגישה – ובהתנסות – רב-תחומית. הסטודנטים ילמדו על חשיבות היישום של אג'נדה ירוקה כאסטרטגיה של גופים כלכליים בארץ ובעולם, וכמו כן ייחשפו לתהליך פרסום ומיתוג ירוק באמצעי התקשורת השונים ויתנסו בכך מעשית.

מסלול תקשורת חדשה ודיגיטלית

שנה ב

ההשלכות החברתיות והפוליטיות של האינטרנט
מרצה: ד"ר אזי לב-און
בקורס נבחן את שימושי האינטרנט במגוון הקשרים פוליטיים, למשל על ידי מפלגות (במיוחד בעת מסעות פרסום) ועל ידי תנועות חברתיות (למשל באירועים האחרונים במדינות ערב ובישראל). ננתח תופעות כגון עיתונות שיתופית ברשת האינטרנט, נשאל מדוע פרויקטים שיתופיים (כגון ויקיפדיה) מצליחים באינטרנט ואיזה פוטנציאל פוליטי וכלכלי טמון בהם. נבחן מהם בלוגים, נשאל מדוע הם משפיעים פוליטית וניגע במגוון סוגיות אתיות רלבנטיות. נסיים בבחינת הדמוקרטיה המודרנית דרך מגוון עדשות קונספטואליות.

מבוא לשיווק
מרצה: עופרית קול
הסטודנטים ילמדו מושגים, תיאוריות וגישות בשיווק. ירכשו כלים לניתוח והבנה של תהליכי שיווק, מבנה והתנהגות השוק ופעילות מערכות השיווק בחברה, וכמו כן יבדקו היבטים מנהליים וחברתיים בשיווק בחברה המודרנית. בקורס ישולבו כלים כמותיים ממוחשבים ואיכותיים לפתרון בעיות שיווקיות – יחד עם הגדרות ואסטרטגיות בסיסיות בשיווק.

התנהגות צרכנים
מרצה: עופרית קול
בקורס זה נעסוק במכלול התהליכים ההכרתיים וההתנהגותיים המשפיעים על צרכנים, לרבות תיאוריות ומודלים שמקורם במדעי ההתנהגות, בשיווק, בפרסום ובתקשורת. נתמקד בנושאים כמו פילוח, מעורבות הצרכן, עיבוד מידע, קבלת החלטות, למידה, שכנוע וכן השפעה על עמדות ועל התנהגות. הכלים הנרכשים בקורס יספקו לתלמידים הבנה מעמיקה של התנהגות הצרכן ושל האופן שבו אפשר לסייע בעיצוב מאמצי השיווק והתקשורת ביעילות ובהתאמה לאופי התנהגותם הצרכנית של קהלי מטרה.

תכנון אתרים
מרצים: מיכל יבלוביץ, עמנואל קימיאגרוב
מטרת הסדנה להקנות ידע תיאורטי ומעשי בייזום, תכנון ואפיון של אתרי אינטרנט. נעסוק בהרחבה במושגי יסוד באפיון מערכות מידע מקוונות, נתמקד בבניית תכניות אסטרטגיות- עסקיות כתשתית להקמת אתר, בדגש בהקניית מושגים מתקדמים בתחום השימושיות והנגישות, וביטויים באפיון ממשק-משתמש.

פוטושופ
מרצים: אלעד דיאמנט, יוסי הירש, אורלי טל-יוסף, אלי שמלץ
המהפכה הדיגיטלית המתחוללת בשנים האחרונות הפכה את תחום הצילום למהיר, מסיבי וזמין לכל אדם. בקורס זה נלמד כיצד לטפל בתמונה הדיגיטלית, לשפרה ולממש את הפוטנציאל המרבי שלה.
במהלך הקורס יילמדו התחומים הבאים: בניית רקעים, עיצוב כפתורים, עיצוב אלמנטים גרפיים ואחרים לאנימציות, שימוש בטקסטים ליצירת כותרות מעוצבות, ועוד. כמו כן נעסוק בהתאמת חומרים, ובתוך כך ילמדו הסטודנטים לבצע תיקונים צבעוניים וצורניים, שינוי גדלים ויחסים של חומרים מוכנים וחלקים מתוכם, שינויי פורמט, התאמה לפלטפורמות שונות, אפקטים מיוחדים ועוד.

סדנת תכנות  (HTML/Dreamweaver)
מרצים: אלון לבקוביץ, אילונה צייטלין, עמנואל קימיאגרוב
משתתפי הסדנה ירכשו כלים לפיתוח אתרים ברשת האינטרנט; ובמסגרתה יוקנו להם הרגלי עבודה אשר באמצעותם הם ישלטו בתחום ויתמחו בו.
בסדנה יילמדו בקצרה יסודות דפי ה- HTML ויוסבר האופן שבו נבנה אתר. בהמשך יתנסו התלמידים בעבודה מעשית באמצעות מחולל ה- HTML של חברת אדובי – ה- Dreamweaver – אשר נחשב גם היום לכלי מקצועי בתחום עיצוב האתרים. פרויקט הסיום של הסדנה יהיה בניית אתר פונקציונלי מאלף עד תו באמצעות הכלים המקובלים בסביבת עיצוב האתרים, כגון Flash ו- Java Script , עקרונות האחסון בשרתים באמצעות פרוטוקול FTP – והכול דרך תוכנת ה- .Dreamweaver

תכנות רשת א' (דרופל)
מרצה: נילי שטיינפלד
מטרת השיעור היא להקנות ידע בבניית אפליקציות לניהול תוכן ברשת האינטרנט: הבנת צורכי הלקוח, עיצוב פתרונות תוכנה ופיתוח אפליקציות בשימוש בתוכנת Drupal , כלי ניהול תוכן קוד פתוח ) Open Source ( הכתוב ב- php בשילוב Java Script , HTML ו- CSS . בסמסטר ב' נתמקד בלימוד בסיסי של שפת הפיתוח php , השימושית ביותר בעולם הפיתוח ל- Web . בשיעורים יתנסו הסטודנטים בעבודת צוות, בפיתוח תכניות בשפת php בשילוב עם תגיות HTML , ושילוב קוד php במערכות . Drupal

פלאש
מרצה: אלי שמלץ (מילר)
קורס המקנה ידע בסיסי בתוכנת הפלאש. הסטודנטים יבינו טוב יותר את הפוטנציאל הטמון בסרטוני הפלאש באינטרנט, ויוכלו ליישם את הידע באופן מעשי. נלמד כיצד ליצור גרפיקות בתוכנה ולהחיות אותן על ידי תנועה, ליצור כפתורי ניווט וכן להבין את מושגי היסוד בתחום הניווט והאינטראקטיביות.

תכנות רשת ב'  (PhP/MySQL)
מרצה: נילי שטיינפלד
מטרת השיעור להקנות ידע בבניית אפליקציות לניהול תוכן ברשת האינטרנט, החל משלב הבנת צורכי הלקוח, דרך עיצוב פתרונות תוכנה ועד פיתוח אפליקציות לשימוש בתכנת Drupal , כלי ניהול תוכן קוד פתוח ) Open Source ( הכתוב ב- php בשילוב HTML ,Java Script ו- CSS . בסמסטר ב' נתמקד בלימוד בסיסי של שפת הפיתוח php , השימושית ביותר בעולם הפיתוח ל- Web . במסגרת השיעור יתנסו הסטודנטים בעבודת צוות, בפיתוח תכניות בשפת php בשילוב עם תגיות HTML ושילוב קוד php במערכות .Drupal

מחקרי שוק
מרצה: ד"ר סבינה ליסיצה
מטרת הקורס להקנות לסטודנטים רקע תיאורטי וכלים יישומיים במגוון שיטות מחקר: בעבודה מעשית במכוני מחקר שווקים; כאנשי ארגון בביצוע מחקרים פנים-ארגוניים; וכאנשי ארגון בעבודה מול מכוני מחקר, בהערכה ביקורתית של מחקרי השוק. בקורס נסקור את כל השלבים בביצוע מגוון מחקרי שוק כמותיים ואיכותניים, החל בניסוח אופרציונלי של מטרות המחקר, דרך בניית מערך המחקר, כתיבת הצעת מחקר, כתיבת שאלון המחקר או הקו המנחה שבו, סוגים שונים של שיטות לאיסוף נתונים בהתמקדות במחקר כמותי.
בקורס תינתנה דוגמאות למחקרי שוק אמיתיים )סקרי יעילות הפרסום, בחינת תדמית המוצר, סקר שביעות רצון לקוחות, בחינת קונספט של מוצר חדש ואחרים(, והסטודנטים יתנסו מעשית בשלבים שונים של מחקר שוק.

שיווק באינטרנט
מרצים: אורלי בראון, יניב סבן, עופרית קול
בקורס נלמד על כלי התקשורת השיווקית הקיימים באינטרנט, לרבות מוצרי הפרסום וניהול אמצעי התקשורת המקוונים, רכישה ומדידה של המדיה, קידום אתרים ) SEO (, קידום מכירות ומסעי פרסום יוצרי מעורבות, בניית קשרי לקוחות, מכירות, בניית אתרים, יחסי ציבור ברשת, תקשורת שיווקית בווב 2.0 – כל זאת מנקודת המבט של הגולש, של החברה העסקית, של אמצעי התקשורת ושל משרד הפרסום.

שנה ג

סדנת פרויקט גמר
מרצים: ד"ר אזי לב-און, גל מור
מטרת הסדנה היא ליישם את הידע התיאורטי והמעשי בייזום, תכנון ועיצוב של אתרים והובלת פרויקט בתחום האינטרנט. בסדנת פרויקט הגמר ישלבו הסטודנטים את הידע התיאורטי שרכשו במהלך הלימודים עם התנסות פרקטית בייזום, ניתוח שוק, אפיון אתר ו/ או אפליקציית אינטרנט ופיתוחם בכלים שנלמדו.
פרויקט הגמר נועד להביא לידי ביטוי את מכלול הכלים העיוניים והמקצועיים שרכשו הסטודנטים בלימודיהם בבית הספר לתקשורת בכלל ובמסלול תקשורת דיגיטלית בפרט. בהכנת פרויקט הגמר הם יידרשו להפגין יכולות ביצוע מחקר ותכנון אסטרטגי, אפיון, עיצוב, שימוש בטכנולוגיה אינטראקטיבית על מנת להקים את האתר או הפרויקט בפועל.

ניהול פרויקטים
מרצה: גל ביטון
בסדנה נבחן כיצד מבצעים פעילות שיווקית יעילה באינטרנט: כיצד מתכננים קמפיין, וכיצד ניגשים לנושא הקריאייטיב. נסקור את תהליכי רכש מדיה, בקרה ואופטימיזציה של קמפיינים, ונעסוק בחשיבה דיגיטלית אסטרטגית כוללת.

מפגשים עם התעשייה
מרצה: ד"ר אזי לב-און
מטרת הסדנה להעניק לסטודנטים כלים למעבר מהלימודים לשוק התעסוקה בתחום הדיגיטל/אינטראקטיב; היא תכלול מפגשים אחדים בשנת הלימודים כולה, סיורי שטח בארגונים וחברות העוסקים בתחומים רלבנטיים, וכן מפגשים קבוצתיים במרכז האוניברסיטאי, אשר ישכללו את יכולות המיתוג האישי והשיווק העצמי של הסטודנטים, נטוורקינג, כתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה.

עולם התוכן הנייד
מרצה: ליעד דורבן
קיימים בעולם כשישה מיליארד מכשירים ניידים, ולעומת זאת כמיליארד וחצי מחשבים אישיים. עובדה זו מעידה שהעולם הנייד הוא תופעה גדולה ומרכזית מאוד, בעלת חשיבות ניכרת. נוסף על התפשטות המכשירים הניידים, אופי השימוש בהם משתנה. דפוס השימוש ה"רגיל" של טלפון, קרי שיחה בין אדם לאדם, מפנה את מקומו לטובת צריכה ללא גבולות של תוכן נייד. בשנים האחרונות, בכל העולם )ולא רק בקרב בעלי iPhone (, צריכת שירותי ערך מוסף – שם נרדף לתוכן נייד – נמצאת בעלייה חדה מאוד. על פי מדדים ותחזיות עדכניות צריכת התוכן הנייד עתידה להיות גדולה יותר מתקשורת "רגילה" ואף לעבור את היקפי השימוש במחשבים אישיים.
בסדנת "עולם התוכן הנייד" נתבונן במהפכה מקרוב, נלמד מושגים ומוצרים מרכזיים ונכיר את החברות העיקריות הפועלות בתחום. ידע זה יעזור לתלמידים להשתלב בפרויקטים של של פיתוח מוצרי תוכן נייד וניהול שירותי ערך מוסף.

פייסבוק מהלכה למעשה (סדנת בחירה)
מרצה: הראל צדוק
בסדנה זו נדון בסביבות העבודה השונות שנוצרו בפייסבוק. משתתפי בסדנה ילמדו לזהות את יתרונם היחסי כמומחים בעולם התקשורת ולתרגמו לאפליקציות אפקטיביות.

עריכת אודיו וּידיאו (סדנת בחירה)
מרצה: מרצה: ערן שפירא
בסדנה נסקור את ייחודם של תוכני הווידאו באינטרנט ונעסוק בפיתוח והפקה של תכנים ופורמטים חדשים כאלה. התכנים והפורמטים אשר יפותחו ויופקו בסדנה יותאמו למאפיינים המיוחדים של רשת האינטרנט ולאפשרויות הגלומות בשילוב בין טלוויזיה, אינטרנט וסלולר. הסדנה מיועדת לסטודנטים המתעניינים בשילוב שבין התרבות הדיגיטלית וזו הטלוויזיונית ורוצים לנסות את כוחם בשבירת פורמטים ובפיתוח תכנים חלופיים באמצעי התקשורת.

מסלול רדיו

שנה ב

מבנה ותפקוד של הרדיו
מרצה: ד"ר רפי מן
בקורס נעסוק בסוגיות מרכזיות בתחום הרדיו בישראל ובעולם ברמת המקרו והמיקרו; לרבות התפתחות הרדיו בתקופות שונות בחברות שונות, ויחסי הגומלין עם סוגי מדיה אחרים (עיתונות מודפסת, טלוויזיה, רשת האינטרנט); השוואה בין תפיסות שונות באשר לתפקיד הרדיו; השימוש ברדיו בתהליכי בניין אומה; התפקיד החינוכי של הרדיו; מאפייני תחנות רדיו שונות ודרך עבודתן; הקשר בין עולם התוכן הרדיופוני למציאות הכלכלית ולסביבה החברתית; לחצים מקצועיים והתמודדות איתם; התשתית החוקית לעבודת הרדיו, ועוד.

עבודת הכתב ברדיו א' + ב'
מרצה: עמוס נבו
סוד הצמצום והקצב, האינסרט, הפתיח, קטעי הקישור, השידור החי, מקורות המידע, איך מגלים סיפור טוב ואיך בודקים מידע? – אלה אחדים מן הנושאים שבהם תעסוק הסדנה. כל משתתף יקבל תחום לכיסוי, ונצא מהאולפן הממוזג אל השטח. נתחכך בעם, בתופעות, בסיפורים. נלמד להכין כתבות של 45 שניות, דקה וחצי ושתיים; וסוף סוף נבין (ונשתכנע) שהאורך כן קובע.

עריכת מוזיקה
מרצה: אור צלקובניק
חולי רדיו? מתים על מוזיקה? רוצים לשלב בין השניים? אין דבר אידיאלי מעריכה מוזיקלית. אבל האם צריך עורך מוזיקלי, או שאפשר לתת למחשב לעשות את העבודה?
הקורס יבהיר עד כמה נחוץ עורך מוזיקלי. כדי לשפר את הסיכוים שלכם להגיע לתפקיד זה בתחנת רדיו תוכלו ללמוד כיצד נעשה הדבר בפועל, כיצד עורכים בתחנות רדיו שונות בארץ ובעולם. תיחשפו לסגנונות מוזיקה שונים, ותלמדו כיצד לחקור על סגנון מוזיקלי או הרכב מסוים. כמו כן נבהיר אחת ולתמיד את עניין ה"פלייליסט" – מאין הוא בא? למה הוא קיים? והאם הוא הכרחי? ובעיקר נשמע המון מוזיקה.

מיומנויות אולפן רדיו
מרצה: טל לאור
בסדנה נלמד להכיר את אופי העבודה בתחנות הרדיו, חוקיה וכן ההווי המלווה עבודה זו. נתנסה במערכות עריכה ושידור דיגיטליות ונרכוש ידע בתפעול שידור, באמצעות המכשירים הטכנולוגיים המשוכללים הנמצאים באולפן הרדיו. יחד נצא להרפתקה, ובסופה תדעו לערוך ג'ינגלים ופרומואים, להפיק תכניות רדיו, לתפעל אותן – ולשדר. הלימודים בסדנה מעשיים בעיקר. הסטודנטים יתבקשו להכין משימות ועבודות רדיו באולפן ומחוץ לאולפן ויידרשו להגיש תרגילים.

מיומנויות שידור
מרצה: טל לאור
בתחילת הסדנה תלמדו להבין ולהכיר את תפקידו, אופיו, עקרונותיו ומיקומו של הרדיו החינוכי במפת התקשורת. כמו כן נערוך סקירה על תחנות רדיו סטודנטיאליות בעולם ובעיקר בארה"ב. לאחר מכן, ננסה לפתח ולפצח קונספטים לתוכניות ייחודיות וסדרתיות לקהל המטרה ( נישה), באמצעות כלים חדשניים (מצלמות רובוטיות ופודקאסטים) ובהתאמה להתכנסות (convergence) והתקדמות בעולם הרדיו והמדיה. המטרה לצאת עם קונספט אשר ממקסם את חווית התוכנית ופיילוט מגובש שיוכל להשתלב בתחנת הרדיו.

ריאיון ברדיו
מרצה: מני פאר
הריאיון הוא אבן היסוד של כל תכנית ברדיו. הקורס יכשיר את הסטודנטים להכין ריאיון משודר ולהגישו, ויכלול הרצאות עשירות בדוגמאות להצלחות ולכישלונות, וכן שיעורים מעשיים שבהם יתורגלו, בין השאר, שיטות למציאת מרואיינים טובים, שיטות לבניית תחקיר נכון, וסודות הריאיון המוצלח.

יסודות ההגשה ברדיו
מרצה: דורי בן-זאב
"קול ישראל מירושלים, השעה תשע והרי החדשות מפי..." אולי יהיה זה אתה? ואולי את? הקורס ילמד אתכם את כל מה ששדרני החדשות המקצועיים יודעים – ויותר מכך. נברר אם צריך בכלל קול רדיופוני; תלמדו כיצד מדברים מול מיקרופון בלי להישמע חובבנים; כיצד לקרוא טקסט ולהישמע כאילו אין דף מולכם; ואיך לעצב לעצמכם אישיות רדיופונית. נלמד על ההבדל בין קריין, שדרן ומגיש; נלמד איך מקריינים חדשות ואיך מקריינים פרומו, כיצד ניגשים לטקסט פרוזה, ועוד.
כמו כן נלמד במסגרת השיעורים בכיתה הגייה נכונה, אינטונציות שונות לקריינות, וכמובן – עברית תקנית. את כל אלה נתרגל באולפן כהכנה לשידור ברדיו "קול אחר".

שנה ג

סדנת פרויקט גמר
מנחים: ד"ר אילן תמיר, עמוס נבו
עת להיפרד. אחרי שנתיים של לימודים אינטנסיביים ושידורים רבים מספור (מכל הסוגים), אחרי שהמוני מאזינים בארץ ובעולם כבר התחילו להכיר את שמותינו ואת קולותינו, ואחרי שמעסיקים פוטנציאלים כבר "שמו עלינו אוזן" – הגיעה העת לסכם. כל אחד יבחר נושא לתכנית רדיופונית ויציגו בכיתה. יחד נתלבט, נציע, נבקר, נתבל את העשייה במעט תיאוריה, וכך אט-אט נבנה את התכנית.

שידור אקטואליה – עריכת תכניות תרבות, הומור ומוזיקה
מרצה: עמוס נבו
פעם בשבוע נעלה לשידור חי. נתכנס בבוקר לישיבת מערכת, נחליט על נושאים, נחלק משימות, נבחר מתוכנו עורך, מפיק, כתבים, עורכים מוזיקליים, טכנאים – ונצא למסע רווי הרפתקאות בשטח. כעבור שלוש שעות נחזור. נתחיל לערוך, לחתוך, לבשל. נביט בשעון. עוד שלוש דקות. עוד שתיים. דקה. שקט, משדרים. אנחנו באוויר.

הפקת שידור לרדיו
מרצה: אהוד גרף
עולמם של מושתלי איברים ומשתילי איברים; שידוכים ואהבה בקהילה החרדית; מסעות רכבת העמק; השפעת השואה על מדינת ישראל; "תמול שלשום" – מבט מן ההווה; כדורגל בנבדל – מדוע הכדורגל הישראלי אינו מבקיע?
הסדנה תפגיש אתכם עם צורת השידור המורכבת והמאתגרת ביותר במדיום הרדיופוני. יחד נצעד עם הסקרנות הטבעית, נלמד איך בוחרים נושאים טובים, איך מתחקרים ואיך מפיקים, איך מתכננים ואיך מתאמים; איך מאתרים מרואיינים ואיך משכנעים אותם, ומה שואלים – ואיך; נצלול אל עולם האינסרטים, הטקסטים, המוזיקה והאפקטים, ונלמד איך לעצב ולערוך את החומרים המוקלטים לכדי תכנית מרתקת.

רדיו.נט
מרצה: יניב מורוזובסקי
הרוויה הקיימת בשוק התקשורת וחוסר היכולת להעלות לאוויר ערוצי רדיו חדשים מונעים מקבוצות אוכלוסייה רבות לקבל ביטוי הולם מעל גלי האתר. הפתרון הטכנולוגי הפופולרי בשנים האחרונות הוא הקמת ערוצי רדיו ברשת האינטרנט, אשר מפולחים ופונים לקהל יעד מוגדר – ומביאים את הבשורה החדשה, בחזית הטכנולוגיה ובאיכות חסרת פשרות.
הקורס רדיו.נט יפגיש אתכם עם הרדיו בעידן האינטרנט. הוא יעניק לכם ארגז כלים עיוניים ומעשיים שיאפשרו לכם להפוך בעצמכם לעורכים מוזיקליים, שדרנים, טכנאים ואנשי יחסי ציבור, ולהגיע באמצעות מיקרופון המותקן בסלון ביתכם לקהל מאזינים ענקי בארץ ובעולם. לצד החומר העיוני והעבודה המעשית, ילווה הקורס בהאזנה לתחנות נבחרות ולפודקאסטים יוצאי דופן מהארץ ומהעולם.

תפעול והפקה בתחנת רדיו
מרצה: טל לאור
במסגרת הסדנה ישתלבו הסטודנטים בשידורים שוטפים יומיומיים של תחנת הרדיו החינוכית. הם יערכו, יפיקו וישדרו מדי שבוע תכניות שונות, בהתאם ללוח המשדרים, ובשמירה על אמות מידה מקצועיות ועל אתיקה עיתונאית. כמו כן ייטלו המשתתפים חלק בעבודה השוטפת מאחורי הקלעים באחת מהמחלקות הבאות בתחנה: יצירה, הפקה, תקליטייה, אינטרנט, שיווק ופרסום. מטרת הסדנה להעניק במה ופלטפורמה לעשייה, ליצירתיות ולפרקטיקה בעבודה באולפן רדיו.

מסלול עיתונאות

שנה ב

מבנה ותפקוד של העיתונות
מרצה: ד"ר רפי מן
בקורס נלמד סוגיות מרכזיות בתחום העיתונות בישראל ובעולם ברמת המקרו והמיקרו, לרבות מאפייני עיתונים מסוגים שונים, כולל מודלים עסקיים של עיתונים; מבנה מערכות עיתונאיות והיחסים בין המערכת העסקית למערכת העיתונאית; יחסי גומלין בין העיתון ובין קוראים, מפרסמים, מקורות מידע וגורמים שלטוניים; הקשר בין עולם התוכן העיתונאי למציאות הכלכלית ולסביבה החברתית; עיתונות במצבי חירום ומלחמה; מנגנוני פיקוח פנימיים וחיצוניים על העיתונות; הביטויים המעשיים של חופש העיתונות; לחצים מקצועיים והתמודדות איתם.

כתבות שטח א' + ב'
מרצה: אודי רבינוביץ
מטרת הסדנה ללמד ולתרגל את הסטודנטים ביסודות המעשיים של עבודת העיתונאי, ואגב כך להביא את המשתתפים להכרות טובה עם תהליכי העבודה העיתונאית, מיומנויות העבודה והשיקולים המנחים בהם.
דגש מיוחד יושם בהתנסות בשטח בסיקור אירועי אמת, אשר תכלול איסוף מידע, בדיקתו, הפעלת מקורות הלכה ולמעשה – במגוון אירועים – וכמובן בכתיבת הידיעה. בין היתר יתרגלו הסטודנטים סיקור אירועי אמת בבית משפט, בעצרת, בהפגנה, במסיבת עיתונאים, וכן יידרשו לבצע כמה תחקירים קצרים.

תחקיר עיתונאי
מרצה: קלמן ליבסקינד
בסדנה יתמודדו התלמידים באופן מעשי עם מאפייני התחקיר העיתונאי ושלבי איסוף המידע ואימותו. כן ילמדו כיצד להפעיל מקורות מידע וכיצד להתמודד עם מכשולים, כמו ספינים, מידע מוטעה ובעיות אתיות וחוקיות. הסדנה תקנה גם כלים ומיומנויות לשימוש במאגרי מידע. דגש רב יושם ב"עבודת שטח" באיסוף מידע ועיבודו.

כתיבה מגזינית
מרצה: פנינה ולן
מטרת הקורס היא להכיר ולהבין את עקרונות הכתיבה המגזינית, להכשיר את הסטודנטים לנתח ולהעריך כתבות מגזיניות על סוגיהן: כתבת נושא, ריאיון, תופעה, תחקיר, דיוקן וייעוץ, הסיפור האנושי וכתבת הצבע. הסדנה עוסקת גם בשיקולי עריכה, לרבות הערכת החומר, פיענוח, סינון, תכנון ומבנה של כתבות. דגש יושם בתרגול כתיבה תיאורית תוך כדי התנסות בשטח.

עיתונות באינטרנט
מרצה: אורי רפאל-באום
עידן האינטרנט שינה זה כבר את פני תקשורת ההמונים בעולם. בסדנה זו יתמודדו הסטודנטים עם מגוון הנושאים העולים אגב כך: כיצד משנה רשת האינטרנט את צריכת החדשות האנושיות? כיצד מתבצע מיצוב אמצעי המדיה החדשים מול אלה הישנים? מה סוד כוחם ומהן חולשותיהם? מה אפשר להגיד על דור האינטרנט ויחסו לתקשורת ולעיתונות? האם יש עדיין משמעות למילים "עיתונות" ו"אקטואליה" בעידן האינטרנט? הסדנה תעסוק גם בדיווח, כתיבה ועריכה באינטרנט, וכן במהפכת האינטרויז'ן – הווידאו באינטרנט והפורמטים החדשים )בלוגים, פורומים וטוקבקים( שמציעה הרשת.

ריאיון עיתונאי
מרצה: מרדכי חיימוביץ
הריאיון הוא הכלי החשוב ביותר לאיסוף מידע עיתונאי. שימוש נכון בו חיוני לכתיבת כתבה. במסגרת הסדנה ילמדו התלמידים את עקרונות הריאיון העיתונאי, הטכניקה והדינמיקה שלו. בין השאר יודגשו נושאים כמו בחירת מרואיין מתאים, הכנות לקראת ריאיון, המקום שבו יתבצע והעבודה שלאחריו – עד לכתיבה. המשתתפים בקורס ינתחו ראיונות שהתפרסמו ויעירו הערות לפני הכיתה. עיסוק מרכזי אחר יהיה עצם כתיבת הריאיון. באחד מהתרגילים יראיינו התלמידים זה את זה וכן תתבצע עבודת שטח.

שנה ג

סדנת פרויקט גמר
מנחים: ד"ר אילן תמיר, אודי רבינוביץ
פרויקט גמר נועד לבטא את יכולתו של הסטודנט להוציא אל הפועל רעיון בתחום העיתונות הכתובה ולבצעו הלכה ולמעשה, כל זאת בשימוש מושכל בכלים המקצועיים והעיוניים שלמד.
לפרויקט שני חלקים: יישומי ועיוני. בחלק היישומי יפיק הסטודנט כתב עת או מוסף מלא, שבו ישולבו כתבות, ידיעות, מאמרים, טורי ביקורת, פרשנויות ועוד – בשילוב מודעות. בחלק העיוני יבצע הסטודנט עבודת רפרט )עבודה אקדמית( בהיקף של חמישה-עשר עמודים, בנושא רלבנטי לחלק היישומי, אשר ייקבע במשותף עם המנחה העיוני של פרויקט הגמר.

הפקת עיתון
מרצה: יהודה יערי
מטרת הסדנה לתרגל הלכה למעשה את תהליך עבודת ההפקה של עיתון אמיתי – החל ברעיונות ראשונים, דרך הכתיבה והצילום, העריכה וההגהה, ועד להפצת העיתונים המודפסים לקוראים. כל זאת על ידי התנסות בתפקידים השונים במערכת. ובמילים אחרות: תרגום התיאוריות לשפת המעשה.
משתתפי הסדנה יפיקו לאורך השנה שבעה גיליונות של העיתון "הידיעות של אריאלה". לכל גיליון יתמנה עורך, אשר ינהל את עבודת המערכת. חברי הקבוצה האחרים ישתתפו בתכנון, בכתיבה, בשכתוב, בצילום ובהגהה.

חונכות מקומון
מרצה: אודי רבינוביץ
הסטודנטים ישולבו בעבודה מעשית ברשת המקומונים של "ידיעות תקשורת" או "מעריב". השילוב בעיתון יאפשר לכל סטודנט לממש את הידע שרכש בלימודים תוך התנסות והתמחות בעבודה על פי דרישות המערכת. העבודה כוללת השתתפות בישיבות השבועיות של המערכת, סיקור אירועי אמת וביצוע תחקירים עיתונאיים, אשר יפורסמו במקומונים על פי שיקול העורך, עם קרדיט לכל כותב.

טלוויזיה למסלול עיתונות
מרצה: יוסי רונן
סדנת כתבות הטלוויזיה מכשירה את הסטודנטים בהכנת כתבה חדשותית עיתונאית טלוויזיונית. הסטודנטים לומדים את שפת הטלוויזיה, וזאת בדגש בשימוש בטקסט, בתמונות ובקול כמקשה אחת וכאמצעי לספר את הסיפור. הסדנה מתמקדת גם בנושאים כמו העבודה העיתונאית, מלאכת איסוף המידע, עבודה מול מקורות, עמידה בכללי האתיקה של העיתונות והדרך לזהות סיפור. במקביל לומדים הסטודנטים את השפה הוויזואלית, את משמעות התמונות השונות, את העריכה, ואת השימוש בקול כאמצעי המחשה.
לצורך הכנת כתבה יקבלו הסטודנטים חומר גלם אשר שימש את אחת מחברות החדשות בערוצים המרכזיים, ויתרגלו בשיעורים עריכה של כתבה חדשותית של עד שתי דקות, לרבות כתיבה, צילום ועריכה.

עיתונות חדשה ברשת
מרצה: ערן שפירא
הסדנה תתמקד בשינויים שהעבודה העיתונאית נדרשת להסתגל אליהם נוכח שתי מגמות עיקריות בעשור האחרון: מעבר מעיתונות דפוס לעיתונות מקוונת, אשר שינה את צריכת החדשות האנושיות; ועלייתן של צורות חדשות של דיווח ויצירת טקסטים שיתופיים הטוענים למעמד של סוגה עיתונאית או העושים שימוש בפרקטיקות עיתונאיות (פורומים, בלוגים, וידאו, ויקי, טוויטר ועוד).
בכל שיעור ילמדו הסטודנטים מקרי מבחן המאתגרים את הפרקטיקות העיתונאיות בסביבות מקוונות ומדגימים הצלחות המבוססות על ניצול ייחודי של מאפייני המדיום. במהלך הסדנה תשולבנה הרצאות אורח של כתבי אינטרנט ובלוגרים אשר יציגו מקרי מבחן ספיציפים וישתתפו במשוב לתרגול הרלבנטי.

עריכת חדשות
מרצה: ד"ר רפי מן
הסטודנטים ילמדו על עולם העריכה בעיתונות הכתובה ויתנסו בגישות השונות של עריכת חדשות – החל ממיון סוגים שונים של טקסטים, שכתוב שלהם, ועריכתם, עבור דרך לימוד ותרגול שפת החדשות והכותרות – וכלה בתכנון עמודי חדשות והתמודדות עם אירועים חדשותיים שוטפים וחריגים. בקורס נתמקד בעקרונות העריכה העיתונאית, האחריות שבה ושיקול הדעת הכרוך בביצועה, לרבות הבנת ההיררכיה של החדשות והשפעתן על סדר היום הציבורי.

מסלול קולנוע וטלוויזיה

שנה ב

תולדות הקולנוע
מרצה: ד"ר בני בן-דוד
מטרת הקורס המרכזית היא לערוך היכרות עם ההיסטוריה של הקולנוע. הקורס יעסוק בשלוש שאלות יסוד המעסיקות את המחקר והתיאוריה בתולדות הקולנוע: )א( כיצד התפתחה שפת הקולנוע ומהם השינויים המרכזיים שהתחוללו בה במהלך ההיסטוריה שלה? )ב( כיצד תנאי ההפקה, השיווק וההפצה של סרטי קולנוע השפיעו על אופן השימוש במדיום הקולנועי? )ג( מהן הסיבות שבעטיין מופיעות מגמות קולנועיות בינלאומיות חדשות? הקורס יעסוק אפוא לא רק בסרטים עצמם, אלא גם באופן שבו השפיעו מגמות חברתיות, תרבותיות, כלכליות ופוליטיות על הקולנוע.

כתיבת תסריט
מרצה: אפרת פפר
מטרת הקורס היא להקנות ידע תיאורטי וכלים מעשיים לכתיבת תסריט, בדגש על סרט עלילתי. מהם השלבים בהפיכת רעיון לתסריט מוגמר? אילו בעיות עלולות לצוץ במהלך כתיבת התסריט וכיצד מתגברים עליהן?
הקורס יתנהל במתכונת המשלבת הרצאות תיאורטיות, קריאת תסריטים וניתוחם, צפייה בקטעים מסרטים ותרגול מעשי.

יסודות העריכה א' + ב'
מרצים: אהוד טומלק, רעות האן
עריכת סרט היא תהליך של בחירה וסידור, חיבור והרכבה של "פיסות-חיים" מצולמות, במבנה קצבי-זורם, כדי לספר סיפור הנושא משמעות בעבור הצופה. בסדנה נדון בהתפתחות תחביר השפה בהיבט העריכה: טכניקות ועקרונות ביצירת רצף קולנועי והשלכותיהם גם בעריכת סצנה תיעודית. להמחשה ננתח סצנות "לדוגמה" מסרטים.
מטרות הקורס: שליטה במושגי יסוד, טכניקות, ועקרונות בעריכת "רצף שוטים" במסגרת סצנה אחת; הבנייה צורנית "נכונה" לעומת הבנייה תוכנית "נכונה" של סצנה עלילתית; הכרת תפקידם ותפקודם של ערוצי הפסקול.

בימוי א' + ב'
מרצים: אבי המי, אריק קפלון

הקורס יקנה את יסודות הבימוי העלילתי בסינגל קאמרה, בדגש בדרמות טלוויזיה. במסגרת הסדנה יתמודדו הסטודנטים עם אינטרפרטציה (פרשנות) של תסריט, בניית סיטואציה דרמטית, כתיבת שוטינג, יצירת נקודת מבט, שימוש בלוקיישן, מיזנסצינה, בימוי והדרכת השחקנים.
הסדנה תתנהל בין הרצאות פרונטאליות וביקורת עבודות בכיתה לבין התרגול המעשי בשטח. הסטודנטים יתחלקו לקבוצות הפקה קטנות. בכל קבוצה ייערך סבב תפקידים בין הפקה להפקה – במאי, צלם, עורך ומפיק– על מנת שכולם יתנסו בתפקידים השונים.

יסודות הצילום א' + ב'

מרצה: אייל בורס

בקורס יילמדו מושגי יסוד בצילום, והסטודנטים ירכשו מיומנויות בסיסיות בשימוש במצלמת וידאו. נתמקד בעיקר בדרכים לצלם התרחשות ולתפוס אווירה של מקום. בקורס יוצגו ויתורגלו שימוש יעיל בתכונות המצלמה, צילום בתנאי אור שונים, קומפוזיציה ובניית סיפור מצולם. הסטודנטים יכירו ציוד עזר נוסף למצלמה ויתרגלו צילום מתוכנן שיקל עליהם בשלב העריכה.

יסודות המגזין לטלוויזיה (סדנת בחירה)

מרצה: יוסי רונן

הקורס מקנה מיומנויות להכנת כתבת טלוויזיה על כל מרכיביה: תסריט; בימוי; הכנת ריאיון; כתיבה; קריינות והפקה של כתבה; וכן הפקה ובימוי של תכניות אולפן מסוג מגזין בפורמטים שונים, שבהן תשולבנה בין היתר הכתבות שהוכנו במהלך הקורס. כל סטודנט יכין, בעבודה עצמית, שני תחקירים ושני תסריטים לשתי כתבות שטח.

סדנת סרט דוקומנטרי קצר (סדנת בחירה)

מרצה: איציק לרנר

מטרת הסדנה להפיק סרט תיעודי קצר באורך 5–7 דקות. בקורס נבדוק את מעורבות היוצר בתוך יצירתו שעה שהוא מתחייב לאמירה אישית קולנועית ומשלב אמירה מדינית, חברתית או אידיאולוגית. במהלכו יכינו התלמידים תיקי הפקה ורעיונות לסרטים אישיים – ויציגו אותם. חשיבות מיוחדת תינתן לנושא אישי ואותנטי שעליו התבסס הסטודנט כחלק ממעגל חייו.

שנה ג'

לסמינר זה יש שתי מטרות מרכזיות: להנחות את הסטודנטים לקראת הפקת פרויקט הגמר המעשי, וכתיבת עבודה סמינריונית עיונית בהיקף של פרו-סמינר. בצד המעשי, הקורס יעניק לסטודנטים כלים לכתיבת תסריט לסרט קולנוע או תכנית טלוויזיה, ויספק להם מידע רלוונטי שישמש להם גירוי יצירתי ויסייע להם לממש את חזונם היצירתי. הסדנה תלווה את הסטודנטים החל בבחירת הרעיון, כתיבת התקציר (סינופסיס), התסריט והכנת תיק ההפקה לפרויקט הסיום .
בצד העיוני יוקדש הסמינר להיבטים שונים בחקר הנרטיב הקולנועי והטלוויזיוני: מבנה עלילתי, יחסי מרחב וזמן בנרטיב, נקודת מבט/תצפית, נרטיב פתוח/סגור, סיפור פואנטה, נרטיב ואינטר-טקסטואליות, עיצוב דמות (שטוחה/עגולה), תפקידן של דמויות משנה, אנלוגיה בין דמויות ו/או בין עלילות, פוקליזציה, נרטיב מרובה עלילות.

צילום ג' + ד'
מרצה: יואב קוש

הקורס יקנה מיומנויות בסיסיות וישפר את ביצועי הצילום במצלמת ווידיאו. זאת תוך התמקדות בדרכים לצלם התרחשות ואווירת מקום. הקורס יציג ויתרגל שימוש יעיל בתכונות המצלמה, צילום בתנאי אור שונים, קומפוזיציה ובניית סיפור מצולם. הקורס יכיר לסטודנט ציוד עזר נוסף למצלמה ויתרגל צילום מתוכנן שיקל על הסטודנט בעריכת הצילומים.
במהלך השיעורים יתנסו הסטודנטים בעבודה מעשית – בתרגילים משולבים בכיתה ובבית, אשר בהם יישמו הלכה למעשה את עקרונות הצילום שלמדו בכיתה.

סאונד
מרצה: אייל גור-אריה

בקורס זה ירכשו הסטודנטים ידע תיאורטי והתנסות מעשית בנושאים קול, הקלטה ופס- קול. הם יצפו בסרטים ובמצגות בנושא, ויתנסו בכך מעשית – ובנוסף יקבלו כלים ורעיונות בעריכת פס-קול לסרטים. נלמד להסתכל על עולם הסרטים מזווית הפס-הקול – משלב התסריט ועד לשלב הסופי, .Post production

סדנה דוקומנטרית
מרצה: טובי ארבל

בקורס זה נקנה לסטודנטים מיומנויות בהפקת סרטון תיעודי קצר, בדגש בהתמקצעות של הצוות בתפקידי בימוי, תחקיר, הפקה וצילום. כמו כן נקנה תובנות הנוגעות לז'אנר והמאפיינים המשתנים והמגוונים שלו. בקורס יקבלו הסטודנטים כלים ליצירת סרטון תיעודי תוך הבנת יסודות הז'אנר ותרגול מיומנויות בתחקיר, תסריט, בימוי והפקה. במהלך הסמסטר יתרגלו הסטודנטים שימוש בשפת הקולנוע, תחקיר ותסריט, ויפיקו )בקבוצות של ארבעה( סרטון באורך 10 – 15 דקות.

בימוי שחקנים ומשחק מול מצלמה (סדנת בחירה)
מרצה: יניב שאול

מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים וישומיים לבימוי ועבודה עם שחקנים. בתוך כך יתנסו הסטודנטים באופן אישי בסגנונות משחק, בעבודה על דמות ובשפת גוף, וכן בעבודה מול מצלמה ובעבודה עם מצלמה. במהלך הקורס יתבקשו התלמידים למלא מטלות כגון עבודה משחקית, מונולוגים ודיאלוגים, בימוי שחקנים באולפן, חקר סגנונם האישי כבימאים ויתנסתו באודישנים, גיוס שחקנים ושיבוצם בסצנות אולפן ומחוץ לאולפן.

הפקה, אמצעים לגיוס כספים ומפת התקשורת (סדנת בחירה)
מרצה: דן רייספלד

בקורס זה נעסוק בהכרת תפקיד המפיק, בתהליך התקצוב ובהבניית הצוות. נכיר את מבנה תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל, לרבות אפשרויות גיוס המימון, ההתייחסות להפקה כאל עסק, טבלת swat , רגולציה, ההבדלים בין התעשייה האמריקאית, התעשייה האירופית וזו הישראלית – והדרכים של מפיק ויוצר צעיר לגייס את התקציב לסרטו הראשון דרך שלבי מפת התקשורת, כחלק מכניסתו לשוק העבודה בישראל ולגיוס כספים לסרטו הראשון וקידומו.

חטיבת ניהול

שנה ב'

מונחים בסיסיים בכלכלה
מרצה: דן אקס

בחלקו הראשון של הקורס נעסוק במונחי ליבה הנלמדים בקורסי המבואות למקרו ומיקרו. בחלקו השני נתמקד בנוקדות מרכזיות במשק המקומי.

יסודות הניהול
מרצים: ד"ר ארז כהן, ד"ר יערית בוקק-כהן

בקורס זה נציג בפני הסטודנטים את התיאוריות, הגישות והמודלים החדשניים בתחומי הניהול, כל זאת בדגש בהשלכות היישומיות הצפויות לארגון ביחסו לסביבה וכן ביחסו לגורם האנושי.

מנהיגות בארגון
מרצה: ד"ר יעקב בן-עמי

בעוד הניהול מוגדר כהפעלת אנשים אחרים באמצעות סמכות, כוח או מקצועיות, הרי המנהיגות מוגדרת כהפעלת אנשים אחרים באמצעות השפעה עליהם ויצירת הזדהות בקרבם. רק במאה השנים האחרונות הפך הניהול למקצוע, ומאז אין מפסיקים לחקור את מאפייניו ואת השפעתו על ביצועי הארגון. תופעת המנהיגות לעומת זאת ותיקה הרבה יותר )למעשה, משחר התרבות( אך "יובאה" אל עולם התוכן הארגוני בשלב מאוחר יחסית )הרבע האחרון של המאה העשרים(.
במהלך הקורס נציג את תופעת הניהול ואת תופעת המנהיגות, נסקור תיאוריות שונות וממצאי מחקרים אמפיריים הנוגעים לכל אחת מן התופעות בנפרד. ניגע בזיקה שבין שתי התופעות, וכן נבחן את הקשר ביניהן ובין מאפייני הארגון וכן ביניהן ובין מאפייני הסביבה. בסיכומו של הקורס נוכל להבין טוב יותר את זיקת הגומלין בין התופעות הנדונות, בעיקר לאור השינויים המתרחשים בעולם הארגוני עם המעבר למילניום השלישי.

ניהול ידע ועתידנות
מרצה: יעל ויה

עם כניסתן של מערכות המידע לארגונים, משרות רבות "מוחשבו" ונעלמו לחלוטין. מרבית העובדים בעולם המפותח כיום עובדים בתפקידים הכוללים שימוש בידע אישי נרחב שאי אפשר להחליפו על ידי מכונה. בשנים האחרונות חברות וארגונים משקיעים משאבי זמן וכסף רבים בניסיון להבין וללכוד את מה שנמצא בראשם של העובדים, וכתוצאה מכך להסיק מה הארגון באמת "יודע". רכיב "ידע" זה הוא אשר מעניק לרוב את היתרון התחרותי לחברה בשוק שבו היא נמצאת.
הקורס משלב יסודות תיאורטיים אקדמיים עם יסודות מעשיים בתחום הרחב של ניהול הידע והחדשנות. לצד הקניית מושגי יסוד נדון בכיתה בסוגיות עקרוניות המציקות למנהלים בארגון המודרני (איך מעודדים תרבות שיתוף? איך דואגים "לא להמציא את הגלגל מחדש?", איך מתמודדים עם ידע אובד כתוצאה מעזיבת עובד? איך מתמודדים עם בעיית הקשב מול עומס המידע הקיים?). כמו כן נציג פרויקטים מהתעשייה, טכנולוגיות רלבנטיות, מגמות בשוק ונושאים עדכניים בתחום ניהול הידע והחדשנות.

קבלת החלטות
מרצה: ד"ר אורית הלר-חיון

כיצד מתקבלות החלטות? האם ההחלטות המתקבלות בחיים הפרטיים, הארגוניים והמדיניים הן החלטות מושכלות, או החלטות המבוססות על רגש, על הטיות, ועל גורמים אחרים – לעתים לא רלבנטיים – המשפיעים על האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות גדולות, משמעותיות ואף הרות גורל, כמו גם על ההחלטות הקטנות בחיינו?
בקורס זה נדון בגורמים שונים המשפיעים על אופן קבלת החלטות של יחידים, ארגונים ומדינות, בהתייחס למקרים היסטוריים ולמחקרים מגוונים שנערכו בתחום זה – וננסה להבין את התהליכים הטמונים בקבלת החלטות.

ניהול פיננסי
מרצה: ד"ר הלל אביחי

הקורס מעניק לתלמידים כלים ישומיים בקבלת החלטות אישיות יומיומיות כמו גם החלטות עסקיות טקטיות ואסטרטגיות, בהתבסס על הבנה, ניתוח והסקת מסקנות מתבקשות מדוחו"ת פיננסיים ובכללם: דו"ח רווח והפסד ומאזן.

ניהול ודיפלומטיה ציבורית
מרצה: שי אטיאס

ימי ההסברה הממשלתיים – שבהם הייתה המדינה השחקן הבלעדי במערכת היחסים הבינלאומיים –תמו מן העולם. כעת, הכוח עובר לאזרחי העולם, אשר מנהלים "דיפלומטיה עממית" חוצה יבשות .השילוב בין עליית המדיה החברתית יחד עם מהפכות דמוקרטיות וכיווץ עולמנו הגלובלי הפך כל אזרח בעל גישה אינטרנט ל"מערכת חדשות" מהלכת.
בתוך כך בשנים האחרונות נוצר בעבור הציבור ארסנל גדול של כלי עבודה המופעלים למען חיזוק הדימוי והמעמד של מדינות ושחקנים אחרים במגרש הבינלאומי. כיצד המדינה אמורה להתמודד עם כוח הסברה אזרחי כזה? מהו מיקומם החדש של אזרחי המדינה במאמץ ההסברתי הלאומי? אילו כלי "דיפלומטיה עממית" חדשים צצו? אלו הן רק חלק מהמשאלות שעליהן יענה הקורס.

ניהול חדשנות ויצירתיות
מרצה: דורית צימנד-שיינר

מטרת הקורס להקנות כלים רלבנטיים לניהול חדשנות בארגונים, בד בבד עם הבנת התהליכים הגורמים לשינוי מתמיד בשווקים. הקורס מקנה הבנה כללית של התחרות המאלצת חברות רבות לשנות את המודל העסקי שלהן, וכן הכרה והבנה של המרכיבים המסייעים לארגונים להתמודד עם השינוי בשווקים: ניהול התהליך היצירתי בארגון, יצירת הסביבה הארגונית המתאימה (תרבות ארגונית, ניהול ידע, מבנים ארגוניים לחדשנות וניהול השינוי הכרוך בחדשנות), ניהול חדשנות במוצרים ובשירותים, תפקיד המנהל בניהול חדשנות ובניית מודלים עסקיים חדשניים. לשם כך נשלב היבטים תיאורטיים (מושגים, תיאוריות ומודלים) והיבטים ישומיים (תרגול וניתוח אירועים).

מבוא לדת האסלאם ולתרבותה
מרצה: פרופ' ניסים דנה

בקורס נעסוק בעליית האסלאם בחצי-האי ערב ונבחן את המרכיבים והתהליכים שקדמו להופעתו. כמו כן, נדבר על הנביא מוחמד וצוואתו הדתית-מדינית, על יורשיו הח'ליפים ועל בעיית המנהיגות לאחר מותו. נדבר על השושלות האומיית והעבאסית ויורשותיהן, על התפתחות הקוראן והחדית' ומצוות היסוד באסלאם. נקיים דיון על משמעות האחדות בין דת ומדינה באסלאם, ועל תרבות האסלאם בימי הביניים והתפתחותה מעבר לגבולות האימפריה האסלאמית. הקורס לא יהיה שלם בלי עיסוק במערכת המשפט ומרכזיותה בעולם האסלאמי.

מבוא לכיתות באסלאם ולמיעוטים במזרח התיכון
מרצה: פרופ' ניסים דנה

מאז שחר האסלאם יצאו כיתות דתיות מתוכו וביקשו להצטייר בעיני עצמן כדת ההמשך שלו ואף לשכנע את הקהילה המוסלמית בנכונות צדקתם ודתם. כידוע, על פי האמונה האסלאמית )העדות – השהאדה(, מוחמד הוא הנביא האחרון, וכל מי שאומר אחרת מסולק מהאסלאם. נכון לימינו סולקו כארבע כיתות: העלווים במאה העשירית, הדרוזים ) 1017 (, הבאהיים ב 1868- והאחמדים משנת 1949 . מטרת הקורס היא להקנות ידע משלים על ארבע הדתות הללו, על התפתחות הכת ועל השפעת הכיתות על הנעשה במזרח התיכון.

קורסי בחירה במסגרת חטיבת מזרח תיכון

אנטישמיות בעולם הערבי
מרצה: ד"ר בשמת יפת-אבשלום

בעשורים האחרונים, עם פריחת הפונדמנטליזם המוסלמי והחרפת מאבקו בציונות, חזרה האנטישמיות הערבית אל הקוראן ואל המסורות האסלאמיות. כותבים אנטי-ציוניים ואנטי- ישראליים בעולם הערבי אימצו מוטיבים מן הטקסטים האנטישמיים הנוצריים והעניקו להם משמעות אסלאמית, השאובה מן הגישה האסלאמית המסורתית כלפי היהודים.
האנטישמיות באלף השלישי משלבת בין התנגדות הערבים לגלובליזציה המערבית לבין שנאת היהודים. כותבים ערבים הרואים בגלובליזציה איום על התרבות והזהות הערבית מזהים את הציונות העולמית ככוח מניע, העומד מאחורי רעיון ההתנגשות בין התרבויות, אשר מציב את האסלאם כאויב המרכזי של הנצרות ושל היהדות.
בקורס זה נעסוק בגילויי האנטישמיות בעולם הערבי, מקורותיה של האנטישמיות, מאפייניה והתמורות שהתחוללו בה לאורך השנים, בהתייחס להיבטים כגון הכחשת השואה, הקשר של האנטישמיות לתהליכי הגלובליזציה והפרשנויות השונות במחקר תהליכים ומגמות אלו.

השיעים כגורם פוליטי
מרצה: ד"ר רונן א. כהן

השיעה היא בין הזרמים הדומיננטיים באסלאם ומהווה את דת המדינה באיראן. בקורס זה נעסוק בהתפתחותה מבחינה היסטורית, נדבר על השיעה עצמה כדת ועל אפיוניה המיוחדים מול הסונה, לרבות תיאור מעמיק של מורכבות השיעה ביחס לסונה וביחס לדתות אחרות. נעסוק אף בזרמים השונים הקיימים בשיעה ובעיקר בדומיננטיים שבהם. כמו כן נדבר על הימצאות השיעה במדינות האסלאם במזרח התיכון, יחסי שליט-נשלט, התקוממות וציפייה לבואו של המהדי )המשיח(.
נעסוק עוד במושג 'פונדמנטליזם' ובהקשרו האסלאמי במזרח התיכון. בשלב זה נדבר על התיאוריה מול המציאות, קרי אידיאולוגיות פונדמנטליסטיות סוניות המבקשות ליישם את רוח האסלאם במדינות הסוניות במזרח התיכון. נדבר על ההקשר הרדיקלי של הג'יהאד העולמי ומלחמת האסלאם בעולם המערבי "הכופר", מניעים לצד מטרות.

אסלאם רדיקלי במזרח התיכון בן זמננו א' + ב'
מרצה: ד"ר רונן א. כהן

השיעה הינה אחת מהזרמים הדומיננטיים באסלאם ומהווה את דת המדינה באיראן. הקורס יעסוק בהתפתחות השיעה מבחינה היסטורית. ידבר על השיעה עצמה כדת ואת אפיוניה המיוחדים מול הסונה. הקורס יעסוק אף בזרמים השונים הקיימים בשיעה עצמה ובעיקר בזרמים הדומיננטיים. הקורס ייתן תיאור מעמיק של מורכבות השיעה ביחס לסונה וביחס לדתות אחרות. כמו"כ, הקורס ידבר על הימצאות השיעה במדינות האסלאם במזרח התיכון, יחסי שליט-נשלט, התקוממות, וצפייה לבואו של המהדי .

החברה הערבית בישראל: התנהגות פוליטית
מרצה: פרופ' אלכסנדר בליי

ההתקוממות הפלסטינית בשטחים גרמה מאז 1987 ועד היום לשורה של תהליכים פוליטיים המטביעים חותם על ההתנהגות הפוליטית של ישראל, הפלסטינים והאוכלוסייה הפלסטינית של אזרחי ישראל וערביי ישראל. בשיעור זה נתרכז בבחינת ההשפעה של שנות ההתקוממות על מעמדם הפוליטי של ערביי ישראל והתנהגותם במערכות המדינה. בראשית הסמינריון תיבחנה שאלות הכרוכות בפיזור הגיאוגרפי של ערביי ישראל; מבנים פוליטיים ומוקדי הזדהות מאז 1948; הממשל הצבאי בשנים 1948–1966, והשפעתו על יחסים עם השלטון המרכזי. נעסוק בסוגיות ייחודיות הנוגעות לתקופת ההתקוממות, ובהן שינויים במתכונת הייצוג בכנסת וברמת השלטון המקומי, בדגש בהתבטאויות הפוליטיות; תמורות בתפקוד המפלגה הקומוניסטית כצינור מחאה והופעת המפלגות החדשות; מעורבות ערביי ישראל בתהליכים המדיניים עם הפלסטינים: האם היו ערביי ישראל ל"גשר לשלום" עם מדינות ערב? התפתחות זהות פלסטינית בקרב ערביי ישראל ומשקל ההתקוממות בשטחים בתהליך זה; סטטוס הפעילות הדתית-מדינית מאז ההתקוממות.

סיום סכסוכים בינלאומיים: הסכסוך הישראלי-ערבי
מרצה: ד"ר רונן א. כהן

הסכסוך היהודי-ערבי ולאחר מכן הישראלי-ערבי בן מאה השנים עדיין לא הגיע לקצו. בתקופות מסוימות לאורך מאה השנים נראה כי סכסוך זה אינו בר-פתרון ממשי של כינון שלום בין ישראל לשכנותיה, וכי מדובר במציאות של מלחמה מתמדת בין רצונה של ישראל להתקיים במרחב המזרח תיכוני הערבי-אסלאמי. רצונה של ישראל נבע מכורח נסיבות היסטוריות לאומיות, שעה שעמדה מול רצונן של מדינות ערב להשיב את הגלגל לאחור ולייצר מציאות של מרחב ערבי-אסלאמי אותנטי כשם שהיה עד ערב מלחמת העולם הראשונה. ואולם, המציאות הוכיחה אחרת. מדינות ערביות מסוימות החליטו כי השימוש בחרב וחורבן במלחמה מתמדת מול ישראל אינו הדרך הנכונה, נוכח עמידתה האיתנה של ישראל במרחב זה; ומעבר לכך, חוזקה של ישראל רק הלך והתעצם לנוכח העימות בינה לבין מדינות ערב.
מטרת הקורס היא לסקור את השלבים שהובילו לסיום סכסוכים במזרח התיכון בין ישראל לשכונותיה הערביות (מצרים, ירדן) וניסיונות להגיע להסדרי שלום אחרים (סוריה, הרשות הפלסטינית). נראה גם את מעורבותן של המעצמות הבינלאומיות בסכסוך ובַניסיונות להביא לסיומו, את התהליכים החברתיים שהניעו את המדינות להגיע להסכמי שלום – ואת התוצר של כינון הסכמי שלום במרחב המזרח תיכוני: שלום קר אך רצוי.

המים כסוגיה אסטרטגית ביטחונית לישראל
מרצה: ד"ר מיכאל ניזרי

למים חשיבות רבה בשל השימוש המגוון שנעשה בהם בתחומים שונים: שתייה, השקיה, ייצור חשמל, נופש ותיירות, קירור ועוד. באופן טבעי, המים אינם עומדים במרכז סדר היום הלאומי במדינות המשופעות במים. במזרח התיכון, הידוע בצחיחותו, לעומת זאת, יש למים חשיבות עליונה לקיומן של מדינות האזור ולביטחונן, והם קשורים לאינטרס הלאומי.
בקורס זה נבחן מדוע המים הם נושא חשוב ביותר בסדר היום הלאומי של ישראל בכלל ובמדינות המזרח התיכון בפרט, ומדוע יש להם השפעה על הדמוגרפיה, על הפיתוח החקלאי והכלכלי, על האידיאולוגיה ועל יחסים בין מדינות.

חטיבת פסיכולוגיה

שנה ב'

מבוא לפסיכולוגיה א' + ב'
מרצה: ד"ר שמואל שאקי

קורס זה מהווה מבוא לתחומי הפסיכולוגיה השונים, ומתמקד במושגי יסוד בפסיכולוגיה, בגישות התיאורטיות והמחקריות הרווחות בפסיכולוגיה, לרבות תיאור עקרוני של כלי המחקר. בקורס נציג את הנושאים המרכזיים שהפסיכולוגיה עוסקת בהם, כתחום תיאורטי ויישומי, כל זאת בזיקה לגישות השונות הקיימות בתחום.
הנושאים העיקריים שיילמדו הם היסודות הפסיכולוגיים של ההתנהגות; תהליכים ביולוגיים והתפתחותיים, ובהם תהליכי חישה, תפיסה, למידה וזכירה; התודעה במצביה המשתנים; וגורמים הפועלים על התודעה, כגון סמים, היפנוזה ושינה.

שנה ג'

תיאוריות באישיות א' + ב'
מרצים: ד"ר יורם בראב, ד"ר גדי זרח

מהי האישיות? האם אפשר למדוד אותה? כיצד היא משפיעה על הבחירות שלנו בחיים? לכל מקום שאליו נפנה האישיות שלנו תהיה איתנו. בשדה הפסיכולוגיה, תיאוריות האישיות השונות הן נדבך מרכזי ומקור למחקר אמפירי ולשימושים קליניים. בקורס זה נלמד את ההגדרות הבסיסיות של תיאוריות האישיות ונסקור את המרכזיות בתחום זה, אשר מוצאות יישום מעשי בטיפול במצוקותיהם של אנשים. נתחיל בפסיכואנליזה הפרוידיאנית, נמשיך בגישות ניאו-פרוידיאניות ובגישות יחסי האובייקט ולאחר מכן נעסוק בתיאוריות אשר התפתחו לאורך השנים: גישת פסיכולוגיית העצמי, גישות ביהביוריסטיות, קוגניטיביוֹת, והגישות ההומניסטיות והאקזיסטנציאליסטיות.

חידושים בפסיכולוגיה
מרצה: אורן עילם

בקורס זה נעסוק בחידושי הפסיכולוגיה הניסויית של זמננו, המתבטאים בעידוד המחקר הפסיכולוגי להשתמש בשיטות חדשות ומדעיות לבחינת ההתנהגות האנושית על כל גווניה. דגש יושם בתחום הקושר את המחקר ההתנהגותי למחקר הנוירוביולוגי, ונתייחס לגילויים החדשים בתחום חקר המוח וההתנהגות – ונחקור את הפיתוחים החדשניים המקשרים בין מודלים מוחיים שונים ובין היבטים של התנהגות אנושית.

קורסי בחירה במסגרת חטיבת מדעי המדינה (החטיבה לא נפתחה בתשע"ב; הקורסים הם לשנה ג' של החטיבה שנפתחה בתשע"א)

החברה הערבית בישראל: התנהגות פוליטית
מרצה: פרופ' אלכסנדר בליי

ההתקוממות הפלסטינית בשטחים גרמה מאז 1987 ועד היום לשורה של תהליכים פוליטיים המטביעים חותם על ההתנהגות הפוליטית של ישראל, הפלסטינים והאוכלוסייה הפלסטינית של אזרחי ישראל וערביי ישראל. בשיעור זה נתרכז בבחינת ההשפעה של שנות ההתקוממות על מעמדם הפוליטי של ערביי ישראל והתנהגותם במערכות המדינה. בראשית הסמינריון תיבחנה שאלות הכרוכות בפיזור הגיאוגרפי של ערביי ישראל; מבנים פוליטיים ומוקדי הזדהות מאז 1948; הממשל הצבאי בשנים 1948–1966, והשפעתו על יחסים עם השלטון המרכזי. נעסוק בסוגיות ייחודיות הנוגעות לתקופת ההתקוממות, ובהן שינויים במתכונת הייצוג בכנסת וברמת השלטון המקומי, בדגש בהתבטאויות הפוליטיות; תמורות בתפקוד המפלגה הקומוניסטית כצינור מחאה והופעת המפלגות החדשות; מעורבות ערביי ישראל בתהליכים המדיניים עם הפלסטינים: האם היו ערביי ישראל ל"גשר לשלום" עם מדינות ערב? התפתחות זהות פלסטינית בקרב ערביי ישראל ומשקל ההתקוממות בשטחים בתהליך זה; סטטוס הפעילות הדתית-מדינית מאז ההתקוממות.

סיום סכסוכים בינלאומיים: הסכסוך הישראלי-ערבי
מרצה: ד"ר רונן א. כהן

הסכסוך היהודי-ערבי ולאחר מכן הישראלי-ערבי בן מאה השנים עדיין לא הגיע לקצו. בתקופות מסוימות לאורך מאה השנים נראה כי סכסוך זה אינו בר-פתרון ממשי של כינון שלום בין ישראל לשכנותיה, וכי מדובר במציאות של מלחמה מתמדת בין רצונה של ישראל להתקיים במרחב המזרח תיכוני הערבי-אסלאמי. רצונה של ישראל נבע מכורח נסיבות היסטוריות לאומיות, שעה שעמדה מול רצונן של מדינות ערב להשיב את הגלגל לאחור ולייצר מציאות של מרחב ערבי-אסלאמי אותנטי כשם שהיה עד ערב מלחמת העולם הראשונה. ואולם, המציאות הוכיחה אחרת. מדינות ערביות מסוימות החליטו כי השימוש בחרב וחורבן במלחמה מתמדת מול ישראל אינו הדרך הנכונה, נוכח עמידתה האיתנה של ישראל במרחב זה; ומעבר לכך, חוזקה של ישראל רק הלך והתעצם לנוכח העימות בינה לבין מדינות ערב.
מטרת הקורס היא לסקור את השלבים שהובילו לסיום סכסוכים במזרח התיכון בין ישראל לשכונותיה הערביות (מצרים, ירדן) וניסיונות להגיע להסדרי שלום אחרים (סוריה, הרשות הפלסטינית). נראה גם את מעורבותן של המעצמות הבינלאומיות בסכסוך ובַניסיונות להביא לסיומו, את התהליכים החברתיים שהניעו את המדינות להגיע להסכמי שלום – ואת התוצר של כינון הסכמי שלום במרחב המזרח תיכוני: שלום קר אך רצוי.