מסלול הרדיו מפגיש את הסטודנטים בפעם הראשונה עם עולם הרדיו הקסום. הלימודים בו מכשירים את הסטודנטים להיות אנשי רדיו בכל התחומים: מפיקים, עורכים (תוכניות ומוזיקה), כתבים, מגישים וגם טכנאים. הקורסים ניתנים על ידי טובי אנשי הרדיו בארץ, ומשלבים לימודים תיאורטיים לצד לימודים מעשיים. הם מתקיימים באולפן הרדיו המודרני והמשוכלל של בית-הספר וגם בשטח, במקום התרחשותם של האירועים והחדשות, וכבר בשנת הלימודים הראשונה מתחילים התלמידים לשדר בתחנת השידור כתבות ותוכניות שערכו והפיקו. במהלך הלימודים יוצאים התלמידים לסיורים מקצועיים בתחנות השידור ברחבי הארץ, במטרה להכיר מקרוב את סגנונות השידור השונים וליצור קשרים ראשונים עם ראשי "התעשייה" לקראת שילובם האפשרי בעבודת הרדיו עם סיום לימודיהם.


רדיו "קול אחר"

יום אחד שברנו את הראש איזה שם ניתן לרך הנולד, והפצנו בין הסטודנטים שאלון. הצענו שמות אחדים וביקשנו לסמן. בתחתית השאלון הוספנו את המילה "אחר", לאמור: הוסיפו בחופשיות כל שם מקורי שעולה בדעתכם. והנה, ראו זה פלא: דווקא הניסוח הרשמי המקובל "אחר" (שתמיד יש אחריו מקום ריק), הוליד אצל מרבית הסטודנטים את ההברקה - "קול אחר". כל כך פשוט, קליט, ברור, מדויק, בעל עוצמה.

מאז אנחנו קול אחר.

תחנת השידור "קול אחר" 106FM היא התחנה ה-48 ברשימת תחנות הרדיו החינוכי של "קול ישראל". תחנת השידור, הנחשבת למילה האחרונה בתחום הטכנולוגי, מופעלת כולה על ידי סטודנטים. כאן, באולפן ובחדרי העריכה, הם נותנים דרור לכישרונותיהם: הוגים את הרעיונות, מפיקים, יוצאים לשטח להקליט, מראיינים, עורכים, "מבשלים", מגישים, משמשים בתור טכנאים - והכל תחת עינם הפקוחה ואוזנם הכרויה של המרצים.

"קול אחר", כבר אמרנו, שם מחייב.

אנחנו מכשירים את הסטודנטים להיות אנשי רדיו ייחודיים ואחרים בעלי סטנדרטים גבוהים. אין פשרות. אנחנו עושים רדיו מסוג אחר. צריך להאזין, כדי להבין. אנחנו באוויר ארבעה ימים בשבוע, משני עד חמישי, משדרים אקטואליה, חברה, תרבות, ספורט, מוזיקה מכל הז'אנרים. רדיו נקי, בלי פרסומות ובלי פוליטיקה. מקשיבים לנו בכל הארץ, ובעצם בעולם כולו, וזאת בזכות אתר הרדיו www.radio106.fm 


עמוס נבו, ראש מסלול רדיו

עמוס נבו, עיתונאי ומרצה לתקשורת, מביא איתו אל מסלול הרדיו ניסיון עיתונאי עשיר בן למעלה מ-35 שנים בתחום הרדיו, העיתונות הכתובה והטלוויזיה.
את הקריירה העיתונאית התחיל ככתב צבאי (וחובש קרבי), ועם השחרור פנה ללימודים אקדמאיים והתחיל לעבוד בערוץ 1 בטלוויזיה כתסריטאי, עורך ומפיק של סרטים דוקומנטריים ותוכניות אולפן. כעבור שנים אחדות נקרא להצטרף לגלי-צה"ל, שם היה כתב חדשות, עורך יומנים ומגיש מבזקי חדשות. במשך 13 שנים כיהן כחבר בועדת המיון והקבלה של גלי-צה"ל ושימש מדריך בקורס הכתבים היוקרתי של התחנה הצבאית.
ב-1983 עבר ל"ידיעות אחרונות", ובמשך למעלה מ-20 שנה נמנה עם צוות הכותבים הבכירים של "7 ימים" ו"המוסף לשבת" ועם צוות עורכי החדשות בדסק. הוא התמחה בעיקר בכתיבת צבע, בכתיבה מגזינית ובחקירות עיתונאיות, ועל עבודותיו זכה במהלך השנים בפרסים. אחת מכתבותיו שימשה בסיס לסרט הדוקומנטרי הישראלי קאפו, שזיכה את יוצריו בשנת 2000 בפרס אמי היוקרתי בארה"ב.
במקביל לעבודתו האקדמאית, מכהן עמוס נבו - זו הקדנציה השנייה - בתור דיין בבית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. הוא לימד תקשורת באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת עמק יזרעאל, ובימים אלה הוא שוקד על כתיבת דוקטורט בתקשורת באוניברסיטת בר-אילן.

טל לאור, מנהל תחנת הרדיו "קול אחר"

טל לאור נמנה עם מייסדי ומקימי תחנת הרדיו החינוכי של המכללה האקדמית נתניה. במשך כ-5 שנים שימש בתפקיד מנהל התוכניות והשידורים, ובתקופת ניהולו הוביל את התחנה להיות כלי תקשורת משמעותי ומשפיע באזור השרון.
לפני כ-4 שנים נקרא להצטרף לצוות החלוצי של מייסדי בית-הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל ולתרום מניסיונו ומקצועיותו בעיצוב מסלול הרדיו ובהקמת תחנת הרדיו. טל הוא בעל תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במנהל עסקים. היום הוא מנהל את תחנת הרדיו "קול אחר" ומרצה בתחומי התקשורת והשיווק.

שלומית רובנר, מנהלת הפקה

גם שלומית רובנר החלה את הקריירה הרדיופונית שלה בתחנת הרדיו של המכללה האקדמית נתניה, שם סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בתקשורת. עם הקמת רדיו "קול אחר" נקראה לתרום מכישוריה לתפעול התחנה.
כמנהלת ההפקה היא אחראית, בסיוע הסטודנטים, על התפעול השוטף של התחנה: סידור עבודה, ניהול המשמרות, עדכון ארכיונים ותפעול אתר האינטרנט של התחנה.


סגל ההוראה


דורי בן זאב

דורי בן זאב הוא ממובילי המהפכה של הרדיו הצעיר והיצירתי בארץ. כבר בגיל 10, כבן לאב שחקן ואם מורה, הציג בתיאטרון ילדים, וכשהתבגר הצטרף לתיאטרון של הגדולים. הוא שיחק בתיאטרון צה"ל, שר בלהקת השריון ושרת בגלי-צה"ל, שם, בשנות ה-70, פרץ לתודעת הציבור עם תוכניות מצחיקות ומטורפות. דורי שבר את ההגשה הפורמאלית המוקפדת שהייתה נהוגה אז ברדיו, ויצר ז'אנר חדש בהגשה שלא היה מוכר בארץ. הוא דיבר, צחק, השמיע רעשים ואפקטים ויצר רדיו-תיאטרון עם תדרים שנונים ומגוונים וקריצות במילים, תוך שהוא מחפש תמיד את השפה שתעשה חג ללב ולאוזן.
עד מהרה התגלה גם כסטנדאפיסט מוכשר (כשבארץ עדיין לא ידעו מה זה), שחקן קולנוע ותיאטרון, פזמונאי, מלחין וזמר, שתרם לזמר הישראלי 6 אלבומים מוזיקליים, מוזיקה להצגות ילדים ולהיטים רבים ("ואתם רוקדים", למון טרי", "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול", "רדיו דבר אליי, "רדיו חזק" ועוד).
בן זאב אף הנחה והשתתף בתוכניות טלוויזיה שונות ("עוד להיט", שירים שנשארים", "דורי באוויר", "האלופה"), ערך את עיתון הנוער "ראש אחד", קריין פרסומות והפיק ג'ינגלים.


אהוד גרף

אהוד גרף, האיש עם הקול העמוק, הריש המתגלגלת והשפם הנצחי, שתופס אתכם כמעט מדי יום ברמזור עם "60 שניות על" ומהדורת חדשות ואיזו פרסומת או שתיים, סוגר בימים אלה 44 שנים בגלי-צה"ל.
קשה להאמין. הילד מפולין, שהתחיל את הרומן שלו עם הרדיו עוד במאה הקודמת בבניין המתפורר ביפו, עומד כבר למעלה מ-20 שנה בראש תוכניות האומר והתעודה בתחנה, ומנסה מדי יום להמציא מחדש את הגלגל. הוא מאתר כישרונות חדשים מבין חיילי התחנה ומכשיר את הדור הבא.
לא היה כמעט תחום שבו לא נגע: כתב חדשות, מגיש יומנים, קריין חדשות, עורך ומגיש תכניות מוזיקה והומור ("5-4-3"), תוכניות תעודה (רכבת העמק, ת"א הקטנה), מנחה דיונים, מגיש "קולה של אמא" ושדר באירועים ממלכתיים (טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, "מצעד החיים" בפולין ומפגני צה"ל).
אהבתו להומור, לצחוק ול"גשש החיוור" (אומרים עליו שהוא מומחה ל"גששית", שפת הגשש) הביאה אותו ליצור בגלי-צה"ל בשנות ה-70 ז'אנר חדש של תוכניות הומור, המבוסס על רצף אסוציאטיבי בין מערכונים לשירים. אבל את עיקר זמנו השקיע בפיתוח תוכניות תעודה. גרף, סוציולוג ואנתרופולוג בהכשרתו האקדמית, נחשב לאחד היוצרים הטובים בארץ בתחום הדוקומנטציה הרדיופונית, ויעידו על כך פרס מפקד גלי צה"ל, בו זכה 7 פעמים, ופרס "בני ברית" לעיתונות.


מני פאר

מני פאר נחשב היום לאחד המראיינים הבולטים ברדיו ובטלוויזיה. הוא הגיע לתקשורת מהתיאטרון ומהקולנוע, שם שיחק בהצגות רבות ובסרטים. במקביל למד תולדות האמנות והפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב וסיים בהצטיינות. הצירוף בין הידע המקצועי והכישרון הבימתי הפכו אותו למנחה המכירות הפומביות מספר אחת בישראל. במקביל החל לערוך ולהגיש ראיונות עם אמנים, ומכאן קצרה הדרך לערבי ראיונות, שהיו אופנת הבילוי הנפוצה בישראל בשנות השבעים. לאחר מלחמת יום כיפור החל לשדר את התוכנית "ממני מני", ששודרה במשך עשור ברשת ב'. זה היה למעשה ה"טוק שואו" העברי המשודר הראשון. כזו הייתה גם "שעה טובה" בהגשתו שילדה את "סיבה למסיבה" שילדה את "ממני" שילדה את "אצל מני" - יותר מעשרים שנות ראיונות משודרים.
"כולם היו בני", אומר מני על כל אורחיו, שמייצגים במבט לאחור את תולדות החברה הישראלית. מיצחק רבין עד אביגדור ליברמן, מנעמי שמר עד זוהר ארגוב, מיוצאי להקת הנח"ל ועד בוגרי "כוכב נולד". אבל יותר מכל זוכרים לו את הראיונות האישיים, הנוקבים והמרגשים שהעבירו את מצוקותיו של ה"אייטם האלמוני": אסירים, חולים סופניים, בני מגזרים נרדפים ורבים אחרים, שחשפו תמיד את סיפורם האנושי. בנוסף לעיסוקיו התקשורתיים נחשב מני פאר לאחד המומחים ליין בארץ, והוא עורך את המגזין "יין, גורמה ואלכוהול".


אור צלקובניק

אור צלקובניק הוא המנהל המוזיקלי של גלגל"צ, תחנת הרדיו המואזנת ביותר במדינה.
את הקריירה התחיל בגיל 10 באיסוף תקליטים אובססיבי ובעריכת תוכניות ואוספים מכל הז'אנרים, לטובת כל הכיתה. בגיל 18 התגייס לגל"צ ולגלגל"צ כעורך מוזיקלי. הוא ערך ספיישלים ומגוון תוכניות, מגזינים, שידורי תרבות ומוסיקה. לאחר השחרור נשאר בתחנה כעורך, והתמנה למנהל המוסיקלי של גלגל"צ. במסגרת תפקידו הוא מרכז את ישיבת ה"פלייליסט", מקשר ומתאם בין כל התוכניות בגלגל"צ, אחראי על הכשרת עורכים מוזיקליים חדשים ואחראי על "טחינת" השירים החדשים שאתם שומעים מידי שבוע.
כאשר אינו נמצא בתחנה, משמש צלקובניק יועץ מוזיקלי לפרסומות, לטלוויזיה ועוד. הוא מאזין לאלבומים ולשירים חדשים 10 שעות ביום, ומדי שבוע עובר על כ-100 שירים חדשים. מי אהוב בעיניו? כולם. הוא מתחבר לפופ, לפיוטים, למוסיקה אלקטרונית ולרוק קלאסי כבד, כל מה שטוב. זה סוג של תראפיה, הוא אומר. אלמלא היה עורך מוסיקלי, לבטח היה איש היי-טק, או מסעדן.


יניב מורוזובסקי

יניב מורוזובסקי החל את הקריירה הרדיופונית שלו ברדיו כשהיה רק בן... 15. הוא הגיש אז ברדיו "אמצע הדרך" תוכנית מוזיקה שבועית, ועבד ככתב חדשות, עורך ומגיש תוכניות. בצבא שירת בגלי צה"ל כקריין ומגיש תוכניות אקטואליה, מוזיקה ובידור ("לא רוצים לישון בשמירה", "הדיסקוטק", "לא רוצים לישון בשישי" ועוד). עם השחרור עבד כעורך ומגיש תוכניות ב"רדיו דרום" וב"רדיו תל-אביב", הקים חברת קריינות והפקה של ג'ינגלים לרדיו ולאינטרנט, הצטרף לתחנת האינטרנט הישראלית החלוצה Radio-YO , והפך לאחד ממובילי מהפכת תחנות האינטרנט בישראל. היום, לצד הגשת מבזקי חדשות בתחנה הצבאית, הוא מנהל את תחנת הרשת Click2Dance שהקים, והוא בעל תוכנית שבועית ופודקאסט מצליח בתחנה. בנוסף הוא מנהל את תחנת הרדיו החינוכי "קול רמת השרון" FM 106.


ד"ר רפי מן

רפי מן מילא תפקידים בכירים בעיתונות וברדיו, והיה בין היתר עורך מוסף השבת של "מעריב", ראש דסק החדשות, הכתב המדיני וכתב העיתון בוושינגטון, ומנהל מחלקת החדשות בגלי-צה"ל. מאז 1990 הוא עוסק בהוראת עיתונות באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל-אביב ובבית-הספר לעיתונות ותקשורת "כותרת". בין ספריו: "עיתונאות, איסוף מידע, כתיבה ועריכה" (עם י' לימור), שזכה בציון לשבח בפרס סוקולוב לעיתונות; "לקסיקון לתקשורת" (עם י' לימוד וח' אדוני); "גלי-צה"ל כל הזמן" (עם צ' גון-גרוס); "גלי-צה"ל מדברים מהשטח" (עם צ' גון-גרוס) ו"לא יעלה על הדעת – ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון".


ד"ר אילן תמיר

אילן תמיר מכור לטניס ולכדורסל מאז שהוא מכיר את עצמו. שנים הוא משחק וצופה בצורה אובססיבית בשידורי הספורט. האהבה הזאת הוליכה אותו באחד הימים אל ערוץ הספורט, שם עבד שנים אחדות בתור כתב. העבודה העיתונאית חשפה בפניו עולמות חדשים, שהובילו אותו, בסופו של דבר, לדוקטורט שעוסק בספורט, במגדר ובתקשורת בישראל. היום ד"ר תמיר מרצה לתקשורת במרכז האוניברסיטאי באריאל, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת זינמן שבמכון וינגייט.