מירה משה הגיעה למרכז האוניברסיטאי בעקבות פניה של פרופ' דן סואן, אשר פיתח מסלול ללימודי תקשורת במסגרת המחלקה הרב תחומית. "לשמחתי הרבה, לימודי התקשורת במרכז האוניברסיטאי רק צמחו והתרחבו, וכיום אני מרצה הן בבית הספר לתקשורת והן במחלקה הדו חוגית לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה."
לתחום הרגולציה התקשורתית הגיעה משה עוד לפני שהמונח 'רגולציה תקשורתית' היה מוכר, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה בשנות התשעים בהנחיית פרופ' דב שנער ופרופ' ארנסט קראוס. משה בחנה את המעבר לריבוי ערוצי שידור טלוויזיונים תוך מתן דגש מיוחד ליחסי מרכז-פריפריה במפת התקשורת הרב ערוצית והמסחרית. "באותה תקופה השידור הרב ערוצי והמסחרי היה בחיתוליו והציפיות לשינוי דרמטי בשידורי הטלוויזיה הרקיעו שחקים."

לטובת קוראינו הסקרנים, להלן תקציר של מפת ההסדרה התקשורתית בישראל. הרגולציה על מוסדות התקשורת נעשית באמצעות שלושה מוסדות פיקוח שונים המסדירים את שידורי הטלוויזיה והרדיו. בעיקרון, מפת שידורי הטלוויזיה בישראל כוללת את שידור הציבורי (ערוצים 1, 33 ושידורי הרדיו של קול ישראל), השידור המסחרי הפתוח (ערוצים 2 ו-10 ושידורי הרדיו האזורי), והשידור למינויים (שידורי טלוויזיה רב ערוציים באמצעות כבלים ולוויין). חוק רשות השידור מסדיר את נושא ההפקה והשידור של השידור הציבורי באמצעות המוסדות הציבוריים של הרשות. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו – התש"ן מסדיר את הפיקוח על השידור המסחרי באמצעות הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. זאת אומרת, שערוצים 2 ו-10 והרדיו האזורי מופקים בידי בעלי זיכיון פרטיים, ומפוקחים על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. שידורי טלוויזיה רב ערוציים בכבלים ובלוויין מופקים ומשודרים בידי בעלי הרישיונות לשידורים, לפי חוק התקשורת, ומצויים בפיקוח המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין. משרד התקשורת, משרד האוצר,משרד המשפטים ורשות ההגבלים העסקיים משפיעים אף הם על הרגולציה בשוק השידורים. אלא, שהדברים ממשיכים להסתבך. הטלוויזיה החינוכית, למשל, מפיצה את תכניה באמצעות ערוץ 23 למנויי חברת הוט ווחברת יס, באמצעות ערוץ 1, ובאמצעות ערוץ 2 אך היא עצמה מהווה יחידת סמך במשרד החינוך.  מדובר בסיפור מורכב ולא פשוט שבו לכל אחד מהגופים המשדרים/מפקחים סדר יום משלו (שלעיתים נמצא בסתירה לזה של האחר).

לדעת משה קיים הבדל תהומי בין רגולציה של מדיה חדשים לעומת רגולציה של מדיה מסורתיים. הדבר נובע מההבדלים במאפייני המדיה השונים ומאופני השימוש בהם. "למשל, במדיה המסורתיים, הושקע מאמץ רב ומתמשך ביצירת תפריטי צפייה בעלי אופי ציבורי (גם כאשר המשדר הוא גוף מסחרי). לעומת זאת, במדיה החדשים העיסוק במפרט הטכנולוגי (איכויות ומהירויות גלישה, למשל), במספר השחקנים הפעילים בתחום וכדומה מעסיק מאד, ובצדק, את הגופים הרגולטוריים."

ישנו הבדל רב בין אופן הרגולציה וסינון התכנים באינטנרנט בישראל לעולם, קשה מאד להשוות בין מה שקורה בישראל לבין מה שקורה 'בעולם'. "ישנן למשל מדינות שרמת הפיקוח הרגולטורי וסינון התכנים שלהם גבוה ביותר, סין למשל ואני בספק אם מישהו בישראל אכן מעלה על דעתו רמות פיקוח תוכני שכאלו. יחד עם זאת, צרכן האינטרנט הישראלי מקבל תמורה נמוכה יחסית להשקעתו הכספית, מבחינת רוחב פס וכדומה." ולכן לדעתה של משה רצוי להשקיע מאמץ רגולטורי גדול יותר בשדרוג השירות שצרכן האינטרנט מקבל ובהטמעת המדיום גם בקרב אוכלוסיות שכיום אינן עושות בו שימוש. 

כיום עוסקת משה בהשפעות של תפיסות זמן - אישיות וחברתיות על השימוש של צרכני תקשורת במדיה ובעיקר בטלוויזיה ועל התפתחותו של מרחב הזמנים התקשורתי. בקיץ תציג משה את עבודתה במסגרת כנס באוניברסיטת קיימברידג'. "את חקר תפיסות הזמן של צרכני תקשורת פיתחתי סביב מספר מוקדים", אומרת ד"ר משה. מוקד אחד, למשל,  הוא כיצד המדיה מבנים, ממסגרים, תפיסות זמניות. במאמרי שפורסם ב -Time & Society  לפני כשנה, למשל, התמקדתי בחקר 'הזמני' מול 'הקבוע' תוך הצגת השאלות הבאות: מהם מאפייני 'הזמני' התקשורתי? מהם מאפייני 'הקבוע' התקשורתי? וכיצד ניתן לאפיין את יחסי הגומלין בין 'הזמני' ל'קבוע'? זאת באמצעות ניתוח השיח העיתונאי הישראלי שעסק ב'נבצרותו הקבועה' של ראש ממשלת ישראל ו'נבצרותו הזמנית' של נשיא מדינת ישראל. מוקדי מחקר נוספים הם ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים על תפיסות זמניות של הפרטים. האם וכיצד טכנולוגיה אינטראקטיבית מעצימה את השליטה בזמן האישי והחברתי.

התחביבים העיקריים של משה מתחברים יפה לעיסוקים המקצועיים שלה – "צריכת טלווזיה, אינטרנט, מחקר ועוד קצת מחקר, במידה ויש לי קצת זמן פנוי, אני נהנית לקרוא ספר טוב או לראות הצגה". לגבי תוכניות עתידיות אומרת משה "קצת קשה לתכנן לעתיד כיוון שלחיים יש נטייה להתערב לנו בתוכניות. אז, כרגע, התוכניות המקצועיות שלי כוללות המשך מחקר בתחום פענוח מנגנון ההפעלה וההסדרה של אמצעי התקשורת בישראל, תוך התייחסות מיוחדת לשימושים התרבותיים והפוליטיים הנעשים באמצעי התקשורת בישראל- לשם קידום תפיסות חברתיות ופוליטיות."

משה מספרת כי היא מאוד נהנית ללמד באריאל. "אני נהנית לקחת חלק בתהליך הלמידה וההכשרה של הסטודנטים, ואוהבת מאד לראות סטודנטים נפתחים לעולמות תוכן חדשים, שמחה לראות סטודנטים צומחים מקצועית ואקדמית באווירה חברית ותוססת." בתור טיפ לסטודנטים היא אומרת "זה אולי יישמע קצת כקלישאה אבל ממשו את הציפיות שלכם מעצמכם. כולי תקווה שתשתלבו בעולם התעסוקתי בתחומים שמעניינים אתכם."

אחראי אתר: ואדים טורקוב
עורכת תוכן: שרית מזוז
ניוזלטר ונוכחות ברשת: יובל מנקלי ויניב גולן
קונספט ואחריות כללית: ד"ר אזי לב-און, בית הספר לתקשורת, המרכז האוניברסיטאי אריאל.